בני ברוך -עולם הקבלה הפוך לגמרי מכל מה שדמיינתם!
כל העבודה הרוחנית היא פנימית, בתוך האדם. לכן מה שאנחנו לומדים נקרא פנימיות התורה – איך התורה, שיטת התיקון תעבוד בתוכנו, בפנימיותנו
ההתקרבות להרגשת העולם הרוחני תלויה בחשיבות לזה. וכאן אנחנו נמצאים במצב המיוחד מאוד – שאפילו שאנחנו לא רוצים את חשיבות תכונת ההשפעה, אנחנו יכולים להיכנס לסביבה שמעריכה את תכונת ההשפעה. ואז אני עובד לא כלפי תכונת ההשפעה בעצמה, אני עובד כלפי החברה – לכבד אותה, להתכלל איתה. ואז דרך החברה, אני מקבל חשיבות של תכונת ההשפעה – אם זה חשוב להם זה נעשה חשוב לי, אמנם שלי זה אף פעם לא היה חסר. ובמידה שזה חסר לי, שזה חשוב לי, אני מתחיל להתייחס אחרת לתכונת ההשפעה ומחפש איפה אני יכול לרכוש אותה, להתקרב אליה.
הכל תלוי בהבנת האדם את הסיבות והתהליך שהוא עובר – עם התכונות שלו, על-ידי הסביבה שממנה הוא מקבל את חשיבות תכונת ההשפעה, ועם זה פונה לאור שיתקן אותו. וכשהאור מתקן אותו אז הוא נעשה בעל הכלי שבתוכו הוא מגלה את תכונת ההשפעה ששורה בו. וזה נקרא "גילוי הבורא בנברא" – שהבורא מתלבש בתוך האדם.
אנו נלחמים נגד האדישות כלפי החברה – זה המצב הגרוע ביותר. זה נקרא מוות. שתי הצורות ההפוכות מהאדישות – בעד או נגד, אנו מכבדים מאד. העיקר שהאדם בוער, סוער.
העיקר הוא להרגיש את הרע עד שאתה לא יכול יותר לשאת אותו, ואז אתה בורח ממנו. כל עיקר העבודה בשלב הראשון הוא "בראתי יצר הרע".
הכלי לקבלת השפע הוא כלי של שבח והודיה. מפני שבזה אתה נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא, אתה מכבד את התכונה הזאת. הבורא הוא תכונה. אתה מכבד את התכונה של ההשפעה והאהבה, אתה רואה עד כמה שהדבר הזה הוא גדול. ואם אתה מכבד ומעריך את זה אז נקרא שזה מה שאתה רוצה, ולכן אתה מתקרב.
אם אנו רוצים להשיג משהו ברוחניות, אנו יכולים לעשות זאת על-ידי קיום שני תנאים: להתחבר בינינו על-ידי תכונת ההשפעה בינינו, שזה נקרא הרוחניות, ולגלות אותה על-ידי הכוח שמתגלה בזמן קריאת ספרי הקבלה, והזוהר הוא המועיל ביותר מהם. אז עלינו לחשוב בזמן הקריאה שאנו רוצים להתחבר בינינו באהבה ובחיבור, כאיש אחד בלב אחד, ואנו לא מסוגלים בינתיים. אבל הכוח שמתגלה על-ידי הלימוד כן יתגלה בינינו, ואז תתגלה בינינו תכונת ההשפעה, שזה נקרא גילוי הבורא לנברא.
זמן לימוד הזוהר הוא זמן הבקשה – תבקש בו מה שתבקש.
קריאת הטקסט עצמה לא מועילה, מועילה המחשבה בזמן הקריאה. התרופה הטמונה בזוהר היא אוניברסאלית, ומה שאתה מתכוון אליו בזמן הקריאה זה מה שקורה.