ירושלים של מעלה

כל אבן בירושלים ספוגה בהיסטוריה ויש לה חשיבות רבה בעיצוב החיים האנושיים, ולכן, כנראה, היא מהווה כר למריבות בין-דתיות כמעט נצחיות. אבל לירושלים, הר הבית ובית המקדש משמעות רוחנית עמוקה, שהיא הרבה מעבר לחיים הגשמיים שלנו, והיא סימבול לחיבור דווקא, ולא לפירוד השולט בה היום. מרצי בני ברוך מספרים לנו על ירושלים של מעלה.

בירת הנצח
מבחינתנו, ירושלים היא בירתו הנצחית של העם היהודי, אך משום מה העולם אינו רואה זאת כך.  ירושלים של הים היא עיר של מחלוקת בלתי נגמרת, והעולם כולו מנסה לגדוע את הקשר שבין העם היהודי וירושלים.

ירושלים מקפלת בתוכה את כל ההיסטוריה של העם היהודי, על בניית שני בתי מקדש וחורבנם, ואנחנו צריכים להבין כי התנגדות העולם להכרה בירושלים כבירת ישראל היא איתות חזק עבורנו על התקרבותו של חורבן שלישי. אמנם אין לנו בית מקדש פיזי להחריב, אך די יהיה אם האו"ם יחליט כי ירושלים אינה שייכת לישראל, ואנחנו לא רחוקים מכך כלל.

קריאת השכמה
על פי חכמת הקבלה, מסבירים מרצי בני ברוך, לעם ישראל יש תפקיד מוגדר משחר בריאת העולם, והוא להזרים את האור העליון, אור הבורא, אל העולם כולו. כדי לעשות זאת עלינו להיות מחוברים בינינו, כאיש אחד בלבד אחד. על בסיס החיבור הזה נוצר עם ישראל ועל בסיסו קיבלנו את התורה בהר סיני. שני בתי המקדש נחרבו בגלל שנתנו לשנאת החינם לשלוט בנו והקשרים בינינו התנתקו. עכשיו ניתנה לנו הזדמנות להתחבר שוב, אך במקום זאת אנחנו רבים, מתלהמים, מסיתים, ובעיקר שונאים, זה את זה ואחרים.

בתת ההכרה שלו, העולם מרגיש שאנחנו לא ממלאים את תפקידנו, ושאנחנו מונעים את האושר לא רק מעצמנו אלא מהעולם כולו. האנטישמיות הגוברת בעולם היא התלבשות ההרגשה הזו בחומר האנושי, וקריאת השכמה עבורנו.

אנחנו העולם
האיחוד האירופאי, האו"ם, אונסק"ו, כולם מגנים את ישראל, ובאונסק"ו אף הכריזו לאחרונה כי אין שום קשר בין העם היהודי להר הבית. והם כמעט צודקים: ירושלים מסמלת את החיבור שאמור להיות בינינו, עיר שלם, אבל אין שום דבר שלם בינינו אלא רק קרעים ופירוד. אם נשכיל להתאחד ולהתחבר, למרות כל הפערים שישנם ושתמיד יהיו בינינו, העיר תהפוך לחלק בלתי נפרד מאיתנו, מבחוץ ומבפנים, וכל התנגדות העולם אלינו תיפסק לאלתר. כל עוד זה לא כך, אומות העולם אינן רואות הצדקה לישיבתנו בירושלים.

כאיש אחד בלב אחד

כל שעלינו לעשות, אומרים בבני ברוך, הוא להחליט להתחבר כאיש אחד בלב אחד. מדובר בשינוי מהותי ביחסים הבינאישיים של כל אחד ואחת, אך זהו מעבר הכרחי שמבטיח לנו רק טוב. הקשרים הטובים שצריכים ויכולים להיות בינינו יחלחלו מאיתנו אל כל העולם, שיראה בנו דוגמא לחיים נכונים וטובים יותר ויתחיל בתהליך החיבור בעצמו.