כבר עברנו את פרעה?

כל מנהגי היהדות, המצוות וההלכות שבה, נגזרו ממצבים רוחניים שהאדם עובר ותיקונים שהוא עושה על האגו שלו, והם נועדו למשמש כסמל ותזכורת לתהליכים אלה. פרעה הוא לא רק מלך מצרי שהתאכזר לעם העברי, ומשה הוא לא רק מנהיג מגמגם שהוציא את העם ממצריים ושבר את לוחות הברית. על המאבק הנצחי שלנו בפרעה מסבירים מרצי בני ברוך.

מי אתה, פרעה?
פרעה הוא הפרעה, ההפרעה הכי גדולה שיש לנו בדרך הרוחנית – האגו שלנו. האגו האנושי העצום, האגואיזם ששולט בכל תנועה ותנועה שלנו ומלווה אותנו משחר ימי האנושות. האגו התגלה לראשונה בעוצמה גדולה בבל העתיקה, בימי אברהם אבינו. בגלל האגו שלנו נחרב מגדל בבל, שגם לו כמובן משמעות פנימית. הבבלים היו עסוקים בשנאה הדדית, ואברהם אבינו, שחקר את המציאות וגילה את הדרך להשגה הרוחנית, ליכד סביבו את מי שרצה בכך במטרה ללמוד את חכמת הקבלה, חכמת האהבה והחיבור.

עבר הרבה מאוד זמן מאז ימי אברהם ועד היום ובעולם התחוללו הרבה מאוד שינויים. ובכל זאת, מבחינת האגו האנושי לא השתנה דבר, או יותר נכון לומר שהשתנה לרעה. האגואיסטיות שלנו גדלה והתעצמה, וכיום כל המערכות שלנו מבוססות על ניצול הדדי. פרעה עדיין חי בינינו, שולט עלינו, חזק מתמיד, ואילו את משה, הכוח שיכול להציל אותנו מידי האגואיזם אנחנו לא מוצאים.

לגדל את משה
משה רבנו הוא האדם שהוציא אותנו ממצריים, אבל, כמו שכבר אמרנו, בחכמת הקבלה יש פירוש פנימי לכל אדם, תופעה או התרחשות. כמו שאנחנו לומדים בשיעורי הקבלה בבני ברוך, בכל אחד מאיתנו קיים כוח פנימי שנקרא "משה", כמו שקיים כוח שנקרא "פרעה". ואם פרעה הוא האגו אז משה הוא הכוח שיכול להציל אותנו משליטת האגו. אבל כדי שהוא יעשה את זה עלינו לחזק אותו ולתת לו כוחות בעזרת חברה שמעודדת אותנו לכך.

כדי לפתח את כוח המשה שבנו, שימשה אותנו מטביעה בנהר האגואיזם, אנחנו צריכים להעדיף אותו על פני פרעה. פרעה מרעיף עלינו הנאה מיידית, עכשווית ורגעית, כי כך עובד האגואיזם, שרוצה הכל לעצמו ומייד, ולעולם לא מסתפק במה שיש לו, תמיד במרדף אחר התענוג הבא. משה אינו נותן לנו הנאה מיידית ומבטיח לנו "שכר" עתידי בדמות הנאה נצחית ובלתי מוגבלת. אין בכוחה של הבטחה כה מעורפלת להחזיק אותנו בעצמה, ולכן אנחנו חייבים להיעזר בחברה שמגדילה את חשיבות משה עבורנו ומסבירה לנו עד כמה שפרעה הוא רע בצורה קבועה ובהתמדה, עד שיהיה למשה מספיק כוח לנצח את פרעה.

למה לא פרעה?
בעצם, אם פרעה נותן לנו את סיר הבשר, את ההנאה המיידית, למה לנו להחליף את השלטון שלו בשלטון אחר, שמבטיח לנו הנאה בעוד הרבה זמן בלבד? ובכן, מסבירים בני ברוך, כל עוד אנו נשלטים על ידי האגואיזם אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו על מאבקים זה עם זה ומלחמות הישרדות מיותרות, במקום להתחבר ולהשיג דברים גדולים יותר יחד, עבור הכלל. כולנו מכירים את כוחה של האחדות, של הקבוצה, על פני כוחו של היחיד, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להתחבר למען מטרות גדולות ונעלות, אלא אולי, לפעמים, למען מטרות קטנות ושוליות כמו השגת ניצחון במשחק כדורגל או הצלחה כלכלית של חברה מסוימת, וגם אז זה נעשה על חשבון הקבוצה המפסידה או חברות אחרות, כך שהחיבור ממילא לא כולל את כולם.

אם וכאשר נצליח להתעלות מעל האגו, כשנצליח לברוח משליטת הפרעה הפנימי שלנו בעזרת משה, נוכל לחיות מתוך אהבת הזולת, מתוך אכפתיות הדדית, וליצור יחסים בין כל בני האדם כמו במשפחה אחת גדולה. הויתורים שלנו זה לזה יעשו מתוך שמחה ואהבה, ותיווצר מציאות חדשה, טובה לכולם.

אז לא, עוד לא עברנו את פרעה, אבל יחד נוכל לעבור גם את זה.