ואלו תולדות האנושות- בני ברוך מסבירים

מה הוא הכוח המניע של ההיסטוריה? מה מפתח את האנושות? למה, ולאן אנחנו  מתפתחים?

בארגון בני ברוך מסבירים שהמין האנושי כחלק המפותח שבטבע  מונע ע"י כוח האגו, שהוא רצון לקבל תענוג לעצמו. התפתחות האגו, היא זו שבונה את סיפורה של ההיסטוריה האנושית. המקובלים  מתוך גילוי הכוחות  שפועלים בטבע, רואים את  ההיסטוריה האנושית כעליה במדרגות ההתפתחות של האגו.

גידולו של הרצון האגואיסטי דוחף ומושך אותו לעשות הכול על מנת להשיג סיפוק לרצונותיו,על פי עיקרון פשוט- "אני  ויצחק נתחבר יחד, בשביל לדפוק את יעקב". לכן, מסבירים בני ברוך, האנושות נמצאת במצב מתפתח מאוד של דאגה לעצמה, וחוסר דאגה בינה לבין עצמה. הרצון לקבל התחיל בסיפוק בסיסי  לעצמו של מזון , המשכת הדור, ובניית משפחה. וגדל לסיפוקים אנושיים כמו , עושר שליטה וכבוד, אליו נוספו השכלה ומדעים.

כלל המערכות שבנה ופיתח האדם סביבו, טכנולוגיות,כלכליות, השכלה, מדע ועוד, הם  בסך הכול השתקפות גידולו של הרצון להשיג לעצמו עוד תענוג, או להפחית מעצמנו סבל. התפתחותו של האדם בכוח אחד בלבד, כוח האגו. גורמת לו לחוסר איזון ואי שקט פנימי.

מרגע בריאתו, לידתו. נמצא האדם במצב תחרותי לאורך כל חייו. במודע ולא במודע ,זו הדרך שלו לנסות ולאזן את עצמו. ארגון בני ברוך העולמי תלמידיו של הרב לייטמן בעולם, נפגשים עם הקהל הרחב ומציעים לו שיטה לקשר טוב בין אנשים. שיטה זו משיגה איזון בדרך אחרת ממה שהאנושות יודעת לעשות עד היום.

ההיסטוריה מתחלקת ע"י המקובלים לחמשה שלבים, המקבילים לפעילותו של מקובל חשוב באותה תקופה.

אברהם- הסמן הימני.

התפתחותו ההיסטורית של האגו האנושי החלה במסופוטמיה, כור ההיתוך של האנשות לפני כ- 4000 שנה.החיים בבבל  העתיקה, היא עיראק של היום,התאפיינו בחיי שלווה  של שבט משפחתי אחד גדול ומאוחד. מסיבה בלתי מובנת, חיים אלו השתנו באחת. הרצון ליהנות,  האגו, גדל במהירות לממדים שהם לא הכירו.

באופן טבעי,דחפה תופעה זו לפתח את החקלאות הקיימת לממדים גדולים. סביבה תפחו המסחר והשירות, לזה כבר נדרש שיתוף פעולה עם מספר רב של אנשים, שהביא בהכרח  לשינויים  ב"סדר החברתי" שהיו רגילים לו. נדרש  "להמציא" ממשק שלטוני וחברתי התואם ריכוזי אוכלוסיה הולכים וגדלים.  בנוסף, התפתחות האגו הביאה בכנפיה תופעה חדשה של ניצול הזולת. התוצאה של התרכזות בעצמם, גרמה להם להתנתקות האחד מהשני.מגדל בבל המפורסם, של הרצון לקבל  "עד השמיים", מסמל  יותר מכול את גודלו של הניתוק ששרר ביניהם. שהגיע עד מצב של יצירת שפות דיבור שונות ביניהם.אברהם הבבלי שהיה עובד אלילים במשרה רמה,סרב להשלים עם התהליך החדש שנוצר. מתוך דאגה ורגישות לקהל מאמיניו,נבנה בו צורך לחקור את הסיבות לעומקן. מתוך מחקר זה  כותב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה א',  "הכיר אברהם את בוראו". הרגיש את הכוח העליון. ומתוך זה הבין שני דברים בסיסיים:

  • קיים כוח טבע כללי המפעיל את כלל המציאות בהנהגת טוב ומיטיב.מטרתו להביא את כול האנושות להיות כמוהו, כדי שזה יקרה, על האנשות להיות באיזון בדומה לו. [הומיאוסטאזיס].הרגשת הסבל בעולם, נובעת מחוסר האיזון  שבין כוח הטוב לכוח האגו האנושי.
  • אברהם ניסה לתאר לבבלים את מצבם, ומה מחכה להם אם לא ירסנו את האגו המתפרץ. הוא הציעה להם שיטה, שבעזרתה ניתן לאזן אותו בעזרת כוח האהבה שהתגלה לו.בעזרת איזון זה הוא הסביר להם, ניתן יהיה לחיות ביחד על פי הכלל של, ו"אהבת לרעך כמוך".וכך להיטיב את חייהם יותר מקודם.

אבל הם הקשיבו לנימרוד המלך.

אותו קומץ שהקשיב לו נאסף באוהלו, ויחד מימשו את תורת האהבה של המקובל הראשון. על המסד הזה צמח "עם ישראל". לשם קשורים בני ברוך היום, בחבל דק מאוד.

משה לפי חכמת הקבלה בני ברוך – יציאה מהעבדות לאגו.

ימי ההיסטוריה בה שלט וחגג האגו,הם כימיה של מצריים הפרעונית. ימים של מלחמות שטופות דם בין אימפריות שקמות על חשבון עמים שלמים הנלקחים כעבדים להם. תנופת בניה חסרת תקדים שמזכרות ממנה נשארו לעדות דוממת עד היום. כול אלו היוו חלק מפריחה כלכלית שלוותה את שגשוג האגו. ישראל הקטן שבעמים, ירד מצרימה לשבור את רעבונו, ונפל שם לשיעבוד האגו, שפרעה הוא הסמל החיצוני שלו.

רק מנהיג עוצמתי וכריזמטי, מסבירים בבני ברוך, היה מסוגל להוציא את ישראל מהשבר למצב נעלה יותר.

כך נסלל המצב לעלייתו של  משה על במת ההיסטוריה.

ואכן, אין כמשה לעמוד מול פרעה האגו הנורא, ולדרוש ממנו לצאת מהשעבוד אליו, אל עתידו הרוחני של העם. אבל בשביל לצאת, היה על ישראל להתאחד כעם. לשם כך התאים משה את שיטת החיבור של אברהם, לדרגת האגו המתפרץ במצריים. בעזרתו של הכוח העליון שנעשה כך שותף לו, הוא הוציא בחסות החושך את ישראל ממצרים למדבר. שם כתב עבורם ספר הוראות ליציאה שלמה מהאגו, ספר התורה.

ארץ ישראל היא מימוש ייעודו הרוחני והגשמי של עם ישראל, תחת התנאי שאהבת הזולת היא אבן היסוד של קיומו כעם. ואכן, שיא פריחתה של ממלכת ישראל המאוחדת היה, שכול  שבטי ישראל מימשו בפועל את התנאי של אהבת הזולת, ובכך הוקם בית המקדש הראשון.

התפרצות היסטורית של האגו, גרמה אומנם רק למתי מספר בעם לדאוג לעצמם, אבל זה הספיק שכולו, נדחף לריב ומדון רוחני. מערכת הקשרים בין חברי האומה התנתקו,מה שהוביל לחורבן הבית הגשמי. העם נפוץ לכול עבר. רק הכרה מחודשת של יתרון האור מהחושך שנפל על העם המפולג, עוררה אותו להתרומם מחדש בהשתוקקות לארץ ישראל. וכך הוקם בה בית מקדש שני.

כידוע ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, מסבירים בעמותת בני ברוך. התגברות נוספת של האגו  שטפה הפעם את כול העם . הפרוד העמוק הוביל אותו מאהבת אחים לשנאת חינם. חורבן בית שני היה עמוק לאין שעור מקודמו. הקרע בעם פגע אפילו בבתי המקובלים. 24,000 תלמידיו המסורים של רבי עקיבא, מתו במגיפה איומה שחלפה כסופה על כול האזור.

רשב"י – הזוהר הנסתר

אחד הבודדים ששרדו את המגפה היה תלמידו המובהק של רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי,כדי לשמור על ישראל בגולה,לשוב ולחדש השגתם הרוחנית כקדם, נרשם מקובל ענק זה בדפי ההיסטוריה.

רשב"י, יחד עם בנו אלעזר נמלטו מגזרת הקיסר הרומי  למערה בפקיעין. במשך שלוש עשרה שנות שהותם בה, הכינו עצמם לגילוי המערכת העליונה. אחר צאתם מהמערה, קיבץ סביבו רבי שמעון תשעה תלמידים, ועלה עימהם למערה קטנה במירון.

בה בשעה שהאגו משתולל בחוץ בדמותן של מלחמות מדממות, וערך חיי אדם  וחירותו נרמסים עד עפר, היו עשרת המקובלים האלו ספונים יחד בחיבורו  של ספר שכולו נצחיות האהבה על פני השנאה לעולמים ועד "ספר הזוהר".

אבל, גדול ספרי הקבלה בכול הזמנים הקדים את זמנו. לאנושות הוכנה שיטה לצאת מחשכת  הגלות לאור הרוחני, אבל הדור לא היה ראוי עדיין להשתמש בו.

"רק כאשר אנשים יתייאשו מלחפש את משמעות החיים בלרדוף חסרי הכרה, אחר מילוי הרצונות האגואיסטים שלהם, הם יזכו לממשו". עד אז, נעטף  ספר הספרים והוטמן. ותקופה זו אכן הגיעה בצפת של  המאה ה- 16. בימי חייו של מקובל ענק, האר"י הקדוש. הוא, רבי יצחק לוריא אשכנזי.

האר"י – תקופת הרנסנס

המאה ה 16  מהווה תקופה חדשה  ומיוחדת בהיסטוריה. ממנה והלאה נכנס העולם להתפתחות מסחררת של אגו מדעי ותעשייתי.במאתיים השנים הבאות, עתיד העולם לעבור שינויים בחלקם כואבים.ניתן יהיה לחסוך בסבל העולמי בעזרת הכשרת האגו לשימוש ברוחניות. זה בדיוק התפקיד שיועד מלמעלה לאר"י הקדוש. היה עליו להתאים את חכמת הקבלה  של הכוח הטוב לאיזונו של האגו האנושי שנעשה כבר גדול ואכזרי מקודמו. זמן הגעתו של האר"י לצפת טמנה בחובה את הרגע המתאים לגילויה של חכמת הקבלה ברבים, והתאמתה לכלל האנושות. את זה הצליח לבצע האר"י הקדוש בתקופה הקצרה שנותרה לו עוד לחיות. כמעט הכול הוכן על ידו, למעט מוכנותה השלמה של האנושות לשלב ההבשלה הסופי.

בעל הסולם שאת הספרים שלו לומדים היום בבני ברוך,  – נשמה מיוחדת, לתפקיד המיוחד.

המאה ה- 20 הייתה התקופה הסוערת, וגדושת האירועים בהיסטוריה. מסילות ברזל וכבישים פתחו לרווחה מאה זו. בראשיתה הומצא המטוס, הטלפון,מנורת החשמל וחומר הנפץ המשכה כיבוש הירח. וסיומה,רשת קשר אינטרנטי שעשתה את הכדור העולמי לכפר קטן.  במקביל בצידה האפל, למעלה  מ- 120 מליון אנשים, איבדו את חייהם בשתי מלחמות עולם, ובשתי מהפכות ענק בברית המועצות ובסין.

תחילתה של המאה ה- 21 הוא שבר עולמי כללי ההולך וגובר הכריז הרב ד"ר לייטמן, מייסד את העמותת בני ברוך, על בימת הכנס האחרון של בני ברוך העולמי. תחושת הריקנות היא לבו של המשבר. זה משבר האגו שמסיים כאן את התפתחותו, ומחפש רצונות חדשים ואיכותיים יותר. כדי לעולת על מסילה זו, ניתנה האפשרות לכול נפש לגשת לכתבי קבלה מקוריים ולעסוק בהם בעזרתו של מקובל שהשיג רוחניות מה היא. לתפקיד זה התגלגלה לעולם כבר בראשית המאה הקודמת דמותו של המקובל, הרב יהודה אשלג "בעל הסולם".

הוא כותב בצורה המקיפה ביותר את פירוש הסולם ל- "ספר הזהר". אסף יחד את כתבי האר"י על מנת לפשטם ולהבהירם עבור הדור החדש. הוציא עיתון, וכתב מאמרים, נפגש עם ראשי הישוב של תקופתו, ביניהם בן גוריון. והציג את חכמת הקבלה כהכרחית לחינוכו של העם.הוטל עליו להסיר את כול הסטיגמות והאמונות התפלות שהפיצו המקובלים עצמם על החכמה, כדי שאנשים לא יגעו בה תרם זמנה.עליו היה לבאר ממנה את הבורות, וליצור שיטה שתאפשר לכול מי שחפץ לעסוק בה.הוא דבק בתפקידו במסירות אין קץ, והודות לכך הפכו ספריו ומאמריו לשיטה בדוקה אייך לאהוב באמת. לדור של היום, שסובל יותר מקודמיו מניכור ושנאה,דור ששואל כבר על משמעות החיים, שיטתו של בעל הסולם היא המענה האמיתי.