תגובות כבויות להודעה זו

אודות הכנסים של בני ברוך

"כנסים של מקובלים"- מקובלים היו נוהגים להתאסף וללמוד את חכמת הקבלה. הרב לייטמן בשיחה על המנהג מתוך כנס בשנת 2009

הפעם יש לנו תכנית מיוחדת שבה נדבר על התאספויות, התוועדויות, או מה שנקרא היום "כנסים" של מקובלים. אבל אתה הרב לייטמן, לפי מה שאני יודע, טיפוס שמטבעך אוהב תמיד ללמוד לבד, יותר להיות סגור עם עצמך ולעסוק במחקר.

הטבע שלי הוא לשבת לבד ולא לצאת בכלל מהבית, נכון. והאמת, שבעל הסולם גם היה כך.

הוא גם היה טיפוס כזה?

כן, הרב'ה שלי סיפר לי. בכל זאת הוא היה הבן הבכור של בעל הסולם, והוא סיפר לי שהאבא כמעט ולא יצא החוצה, הוא היה יושב כל הזמן וכותב.

אבל המקובלים הם טיפוסים נחמדים, חברמנים וכן הלאה.

זה משהו אחר, זה מפני שהם נמצאים בתוך החוג שלהם עם התלמידים, עם החברים שלהם, אז ודאי שכן. והם אוהבים את החיבור והשמחה, גם בדיחות, גם שירה, הכל. אבל זה בתוך החוג האחד הקצר שלהם, הקטן כזה, די סגור, מפני שזה תורם להתעלות הרוחנית. ולא סתם כמו שאתה התחלת להגיד, קונגרסים, התוועדויות כביכול, אלא צריכים לראות מיד שמדובר על הזדמנות להתעלות רוחנית.

אז מקובלים זה משהו שהוא סגור, מכונס, התבודדות, התכנסות, הסתכלות פנימית כזאת.

פנימה. אבל אף פעם הם לא היו סגורים. צריכים להבין, אף פעם מקובלים לא היו עד כדי כך סגורים, אלא אנשים לא רצו להתקרב אליהם. כמו שהיום, כמה שאנחנו פותחים, כמה שאנחנו צועקים, בכל הרחובות, בכל המקומות, איפה שלא יהיה, אנחנו רוצים להיכנס לכל חור, לכל חריץ, לתת למישהו כל דבר שרק אפשר, ספר, עיתון, משהו, כמה אנשים אחר כך חוזרים אלינו? לא כל כך הרבה.

ותמיד כך היה, תקרא מה שכותב הרמח"ל לפני חמש מאות שנה, והגר"א, והבעל שם טוב, כל המקובלים הגדולים האלה, תקרא מה שכותבים האר"י, רבי אברהם אזולאי, לפני שש מאות שנה, שבע מאות שנה, תראה מה כותב הרב קוק, כולם רצו לפתוח ולפתוח. אתה הרי אצלנו חוקר את הרב קוק, האם זה לא ברור?

השאלה היא כזו, מצד אחד, יש לנו איזו תופעה של סגירות והתכנסות אצל המקובלים, או התאספות עם תלמידים, או שתלמידים נוסעים למקובל, הצדיק, ומצד שני, היום הלימוד הוא כבר בקבוצות גדולות, נניח יש לנו פה ערוץ טלוויזיה, הלימוד הוא כבר בחבורה והרבה יותר גדולה.

כי הגיע הזמן שאנחנו חייבים לפתוח את זה. אני לא חשבתי שהגיע הזמן לפני שלושים, שלושים וחמש שנה, כשהתחלתי בעצמי ללמוד. בשנת 1976 הגעתי לקבלה בפעם ראשונה, בערך לפני שלושים ושתיים שנה. כבר אז התחלתי לשמוע מהרב זילברמן בירושלים שלמדתי אצלו, או מהבבא סאלי ומעוד כל מיני אנשים עד שהגעתי בשנת 1979 למורי רבי ברוך אשלג, הרב"ש, שעוד מעט, עוד מעט זה יתגלה, זה יהיה, כולם צריכים כבר להתחיל. אבל לא חשבתי על זה, חשבתי שזו אמרה יפה, כולם בתקווה שזה יקרה.

ופתאום כשזה התחיל, זה התחיל ממש, אני לא גרמתי לזה, אני לא יצאתי מגדרי לפני שזה היה נחוץ. ובעל הסולם גם כותב על זה כך. וגם אחר כך כשאתה יוצא, אז יש בזה "גילוי טפח וכיסוי טפחיים", שלא את הכל אתה מגלה, אלא רק חלק קטן. אבל צריכים כבר לגלות.

תגובות סגורות .