בני ברוך -עולם הקבלה הפוך לגמרי מכל מה שדמיינתם!
אף פעם אין עונש; כל המתרחש עמי מכוון כדי לקדם ולכוון אותי; הייסורים מתגלים במקום שבו עלי לתקן את עצמי, ואם אעשה זאת, אוכל להיטיב עם עצמי עליי לפענח את ההרגשות הרעות כעזר כנגדו ולשנות את עצמי. בשביל להשתנות אני זקוק לתמיכת הסביבה. בעזרתה אני פונה למאור שישנה אותי פניה לחברה היא מצב שבו האדם נמצא בחוסר אונים, טובע בים ומגלה שיש סביבו אנשים, שלהם יש את כל מה שהוא צריך. ואם הוא משתוקק לעזרה מהם, הוא מקבל אותה. למעשה, זה כלל לא תלוי בהם, מפני שהוא פונה לפנימיותם, שהיא האין סוף בזמן שאנו קוראים את הזוהר, אנו צריכים להשתדל להיכנס ממש פנימה; להתנתק ממה שאני, ולהשתדל להתאמץ בבניית התמונה הנכונה, כמו ילד שרוצה לגדול ספר הזוהר הוא הספר שהעליון מציג לי, בדומה להורה הפועל כלפי התינוק; ובדומה לתינוק המתפתח, נגלה באותו הטקסט הבחנות וקשרים חדשים. זו כל העבודה הזוהר דורש את הרגשת החום, החיבור הפנימי בין כולם.
זה צריך להיות הבסיס ההכרחי, שמתוכו אנו נכנסים פנימה עלי לקרוא את הטקסט, בדומה לצורה שבה אני מאזין למוזיקה – להשתדל להרגיש היכן כל מילה ומילה נמצאת אצלי הסתר אחד – כאשר האדם מודע שהוא נמצא במצב ההסתרה לעומת מצב הגילוי הנכון ולא תולה את הרגשתו הרעה בבורא, אלא בעצמו, אך לא מסוגל לשנות את מצבו הבקשה לתיקון היא לא כדי שיהיה לנו טוב, אלא כדי להגיע לתיקון על האדם להתכלל בחברה כגרעין הנרקב באדמה, ומקבל ממנה את כל הדרוש לו לשם התפתחותו; בדיוק במידה שהוא מבטל את עצמו, היא יכולה להשפיע עליו החברה יכולה להוות עבור האדם רק את כוח הבירור; את כוח התיקון עליו לבקש מהבורא