היום אנחנו לא נדבר על דברים כבדים, אבל נדבר על הטיפול בנקודות מאוד רגישות שבהן אנחנו בדרך כלל סוטים מהדרך. השאלה הראשונה, מתי הבורא יותר קרוב אלי? פשוט. מתי הבורא הכי קרוב אלי? כשאני מרגיש אותו יותר או פחות, כשאני מבין אותו יותר או פחות, כשאני מבולבל, כשאני נמצא בהרגשה טובה כלפי החברים, או ההפך, כלפי התיקונים, כשאני נמצא יותר קרוב למידת ההשפעה או ההפך. איך אני יכול לרשום בקצרה שזה המצב הקרוב ביותר? מהנקודה שלי, לא מאי שם במדרגות הגבוהות.
לא להסתכל בספרים, לא לחשוב על שום פסוקים, על כלום, אנחנו ממש ערומים וזהו. בלי חוכמות.
המשך השאלה, באיזה משני מצבים הבורא יותר קרוב אלי? כשאני פונה אליו, אז הוא קרוב אלי, אני מרגיש אותו ואני פונה אליו, או כשאני מחובר עם החברים, אני נמצא בתכונת ההשפעה יותר ואז אני קרוב אליו?
שאלה פשוטה, מתי אני יותר קרוב לבורא? כשאני פונה, מבקש, דורש, או כשאני יותר קרוב לאחרים, לחברים?
בכל זאת נתקדם. ללא ספק אם אני יותר קרוב לחברים ומחובר איתם, אני יותר קרוב לבורא. הפנייה הישירה שלי לבורא, היא פנייה אגואיסטית. כמה שאני צועק, רוצה, דורש, הכל אגואיסטי. אם אני מרגיש את עצמי יותר קרוב לחברים מאשר לבורא, זה מצב יותר טוב. כי תמיד הקרבה לבורא באה מטעם האגו שלי. זה חייב להיות רק דרך החברה. לא מן הסתם כתוב, "ישראל, אורייתא", "קודשא בריך הוא" ובסוף, "חד הוא". לָמה לא הפוך? זה לא בגלל שמשיגים אותו בצורה כזאת, זה בגלל שאי אפשר להשיג אותו אחרת.
אם אתם מסכימים איתי שאם אני נמצא בהשפעה עם החברים, אני יותר קרוב לבורא, אז איך בכל זאת שאני נמצא בצורה כזאת ובדרישה, דורש מטעם האגו, אז אנחנו מגיעים לדרישה לבורא? איך לדרוש? אני חייב גם לבקש. גם לדרוש, וגם להיות בפנייה חזקה.
דיברנו על שניים. הדרישה מגיעה מצד האגו, לכן אם אני נמצא בחברה, שם אני יותר קרוב לבורא. איך אני דורש? אם ביטלתי את האגו שלי, איך אדרוש? זה נקרא שעשיתי "מילה". כשחתכתי מעצמי פנייה לבורא, זה נקרא "ערלה".
ברור שאם אני נמצא בפנייה לבורא זו קבלה ולא השפעה. לא חשוב מה אני מבקש, מילים לא אומרות כלום, כי אני הרצון לקבל. ברור שאני נמצא יותר קרוב לבורא, אם אני נמצא יותר קרוב לחברים, ולא בדרישה לבורא או בפנייה או בתפילה, הוא לא צריך את זה. הוא צריך את הכלי שהוא יוכל להשפיע לו. ולכן הקרבה שלי לחברים יותר חשובה מכל דבר אחר. כי בכך אני בונה את הכלי לקבלת השפע ממנו, וזה מה שהוא רוצה.
מתוך כנס צפון ספטמבר 2012