ויהי אור

כמו אדם רעב וצמא שנמצא במרתף חשוך, ובמרתף הזה שולחנות עמוסים כל  טוב, והוא אינו יכול לראות אותם, והוא יושב ובוכה על מר גורלו, כך אנחנו מסתובבים בעולם, עוורים לאפשרות שיש לנו להיות מאושרים, בוכים על מר גורלנו. בני ברוך מציעים את האפשרות להדליק את האור מחדש.

האור הפנימי שכבה
עד לפני אלפיים שנה חי עם ישראל לאור המשפט "ואהבת לרעך כמוך", וכל עוד עשו זאת היו שרויים באור השם. ואז הגיע פירוד, ושנאת החינם שנוצרה כיבתה את ההכרה שהייתה לנו עד אז. החושך הפנימי שנוצר בנו גרם לנו לגלות מארץ ישראל ולפוץ בעולם.

כיבוי האור הפנימי הזה ו"ירידת הדורות" רוקנו את קיום התורה והמצוות ממשמעותן הפנימית והותירו אותנו עם פעולות שאנו עושים עם הגוף וחושבים שהן בעצמן הדרך הרוחנית. במקביל, בשל הגסות שקיבלו הנשמות עם הזמן, החלה תחרות אגו מי מקפיד במצוות יותר, מי צדיק יותר, ולמי יהיה חלק גדול יותר ב"עולם הבא", תוך כדי ייחוס ההתחשבנות הזו לבורא עולם, כאילו הוא חנווני היושב עם פנקס ורושם מי עשה מה. היחס לזולת, הערבות ההדדית, תיקון הלב, שהם המקור לאור הפנימי שלנו, נשכחו.

אלוהי הגימטריה
לא במקרה, למילה אלהים ולמילה טבע אותו ערך גימטרי. אין בכך מיסטיקה כפי שעשוי להיות נדמה לנו, אלא שלשניהם אותו שורש רוחני, ובעצם מדובר בשם שונה לאותו כוח ממש. כלומר אלוהים הוא מערכת כוחות שיש לה חוקיות קבועה וברורה הפועלת באותה צורה ממש על כל מה שיש בעולם, קרי הטבע, כולל האדם, וכל מה שעובר עליו.

ואהבת לרעך כמוך
לא סתם נאמר "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה", מסבירים בני ברוך. החוקיות הפועלת בטבע היא איזון והרמוניה, תלות הדדית של כל חלקי הבריאה זה בזה, ואכן, בטבע ניתן לראות זאת בצורה מושלמת. כשהאריה לא רעב, הזברה פוסעת לצידו בשלווה. הטבע מתקיים לפי הכלל של "ואהבת לרעך כמוך", אבל אנחנו, כאמור, כבר לא, וחבל, כי שם טמון האושר האמיתי.

הכלל הפשוט הזה הוא הדבר הקשה ביותר ליישום עבור האדם, שכן מטבענו אנו אגואיסטים במאה אחוז. לאהוב מישהו אחר אומר לצאת מהטבע שלי, להתעלות מעל עצמי, מעל הרצונות, המחשבות והדחפים הטבעיים שלי. אבל קיום הכלל הזה הוא בדיוק מה שידליק בנו בחזרה את האור הפנימי שכבה, ויאפשר לנו לגלות מחדש את כל השפע שהכין הבורא עבורנו. איך עושים את זה?

חברת החשמל הלאומית
לימוד חכמת הקבלה, כפי שעושים כבר יותר מ-20 שנה בבני ברוך, הוא האמצעי היחיד המאפשר לנו להתעלות מעל אותו טבע אגואיסטי ולרכוש בחזרה את היכולת לקיים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך", כפי שהיה עד חורבן בית המקדש. כשנלמד כולנו יחד את כתבי המקובלים ונקיים את דבריהם נוכל לומר ביחד "ויהי אור", ויהיה אור.