כשאנחנו מגיעים לחוש האינטגרלי, כאשר כל אחד מתחבר לזולת וכולנו מתחברים יחד, אנחנו יוצרים בזה חוש נוסף, כללי, חוש אחד שכולל את כולם, והחוש הזה נקרא נשמה (ראו שרטוט מס' 1). אנחנו מתחילים להרגיש מימד אחר של החיים, מימד שלא תלוי בגוף שלנו ובכמה שהוא חי ולא חי. אנחנו רוכשים חוש אינטגרלי. החוש הזה לא נמצא בגוף שלי, אלא אני נמצא בו, לכן זה לא משנה לי אם אני חי ומת בגופי, כי אני עולה לדרגה אחרת של קיום המציאות.
קודם היינו בדרגת דומם, אחר כך בדרגת צומח, ואחר כך בדרגת חי, בינתיים אנחנו חיים בדרגה הזאת כי אנחנו מקבלים את הכל דרך הגוף שלנו. אבל עכשיו אנחנו צריכים לעלות לדרגת המדבר, אלא שאנחנו עדיין לא יודעים מהי הדרגה הזאת. אבל אנחנו יכולים לעלות רק בתנאי שאנחנו כולנו מתחברים, כי זה עוזר לנו לצאת מעצמנו ולהתעלות מעל הגוף. לכן חכמת הקבלה מדברת על חיבור, על כך שאנחנו כולנו צריכים להתחבר יחד במרכז של הקשר בינינו, ואז בצורה כזאת כל אחד מאיתנו רוכש את החוש השישי. ומה דוחף אותנו קדימה? ההתפתחות האגואיסטית שעברנו משך כל ההיסטוריה. זה התחיל עם התפשטות החומר על ידי המפץ הגדול לפני ארבע עשרה מיליארד שנה, קודם היה שלב הדומם על פני כדור הארץ, אחר כך הצומח, אחר כך החי, ורק היום, במאה העשרים ואחת אנחנו מגיעים לשלב של דרגת המדבר.
זה בעצם הנושא שאנחנו לומדים, בהמשך נלמד מדוע אנחנו נמצאים במשבר ולמה המשבר הזה הוא רב גווני, אינטגרלי, ולמה בסופו של דבר כל החיים שלנו יפגמו מזה. זאת אומרת אנחנו לא נדע איך להסתדר, לא עם עצמנו, לא עם בני זוג, לא עם הילדים, לא עם המנהלים בעבודה, לא עם החברים, עם השכנים, עם אף אחד. אפילו לא עם עצמנו, אנחנו נרגיש אומללים לגמרי. ויותר מזה, זה שבנינו כל מיני מערכות והשתכללנו בהן, מערכות חכמות מאוד ומיוחדות, זה לא יעזור לנו, כי אנחנו נמצאים בחוסר התאמה בין הטבע הכללי לבין החברה האנושית. כי ההבדל, הפער ביניהם הוא מפני שהטבע כולו אינטגרלי, ואנחנו ההפך, אנחנו יחידים. הפער בין החיובי לבין השלילי הוא כזה גדול שאנחנו לא נוכל ליהנות במאומה מהחיים. לא משנה כמה נרצה, אנחנו לא נוכל לברוח מהצרות הגדולות שלאט לאט מתגלות.
לכן משך כל ההיסטוריה של האנושות חכמת הקבלה נסתרה, וזה מפני שאנושות הייתה צריכה להתפתח לפי האגו שלה. זאת אומרת מבבל ועד ימינו, משך שלוש וחצי אלף שנה חכמת הקבלה הייתה נסתרת. האנושות התפתחה, אבל חכמת הקבלה לא התגלתה מפני שאם לא הצלחנו לממש אותה בבבל העתיקה, אז אנחנו צריכים להתקדם באגו שלנו עד ימינו, עד השלב בו היא שוב מתגלה. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בנקודה השנייה של גילוי חכמת הקבלה, ואנחנו הראשונים שמקבלים את הידיעה הזאת ואת היכולת לתקן את עצמנו.