מה מיוחד בכנסים של המקובלים ומהמבדיל אותם מכנסים אחרים
ישנה המילה המאוד נפוצה שנקראת "כנס". כך נקרא כינוס גדול, אסיפה או ועידה גדולה של נבחרי ציבור או מדינה, לדיון בשאלות הגדולות. אז השאלה הראשונה, מה ההבדל בין התכנסות של אנשים רגילים מן הישוב, לבין התכנסות של נניח לומדי חכמת הקבלה, שגם יוצרים אירוע כמו כל אירוע של אנשים אחרים?
הכנסים שלנו בניגוד לקונגרסים אחרים שבהם אני גם משתתף לפעמים, נניח מקצועיים של מדענים למיניהם, הוא שלנו. באים התלמידים שלנו שלומדים איתנו פחות או יותר כמה זמן, שמבינים בשביל מה הם באים. אנחנו מכינים לקונגרסים האלה ערבי תרבות ושירים, אנחנו בעצמנו בדרך כלל דואגים למזון, אנחנו דואגים שגם ילדים ילוו אותנו ויהיו גם מטופלים בקונגרס.
גם להם יש איזה אירוע משלהם.
כן ודאי שיש גם טיפול בהם, והם משחקים ושרים, וברוח שלנו מעבירים את הזמן. וחוץ מזה אני נותן הרצאות, יש אנשים שנותנים שיחות חוץ מההרצאות, איך לנהל את החיים על פי קבלה, איך לארגן את הקבוצות, איך לארגן את ההפצה, מה התכניות שלנו למיניהן, בסדנאות, בעבודה באינטרנט, בהפצת הספרים, ביצירת החומר וכן הלאה, יש לנו מה לעשות.
זאת אומרת, "כנס" זה כבר כינוס של חברי "בני ברוך" מכל העולם, זה יכול להיות קונגרס שמתאספים שם מעשרים, שלושים מדינות. וכשאנחנו עושים קונגרס אצלנו בישראל, מתאספים מיותר מחמישים מדינות, עם מעל ארבעים שפות.
הקונגרס האחרון גם סוקר בטלוויזיה, בערוץ שתיים ובערוץ עשר. מה בעצם מאחד את כל האנשים שבאים מכל קצוות העולם, דוברי שפות שונות, דתות שונות?
מטרת החיים היא אחת לכולם. כל האנושות סך הכל היא משפחה אחת קטנה על פני כדור הארץ הקטן, ומתברר שיש לנו מטרה יותר נעלה מסתם לגמור כאן את החיים כמו שהתחלנו על פני הקרקע.
אז כל מי שבעצם מרגיש ככה יכול להגיע לקונגרס הזה?
מי שמרגיש שיש בו משהו חוץ מהחיים הגשמיים על פני כדור הארץ, סביב כדור הארץ, מי שמרגיש כשייך לממד אחר, לממד יותר גבוה, שמתחיל לשאול "מה טעם בחיים"? בשביל מה אני חי? האם יש לחיים שלי איזה ערך יותר עליון, ערך מוסף? הוא מגיע לחוכמת הקבלה, מגיע לקונגרס ומתחיל לברר את הדברים האלה עם כל החברים שלו מכל העולם. ואז מתברר בנו שאנחנו בכלל שייכים לאותה משפחה, לאותם אנשים, לאותו סוג אנשים מכל האנושות ששואלים איך להתעלות מכל האנושות לממד הרוחני. וזה מייחד אותנו, ואין מורגש ההבדל בשפות, לאומיות או משהו כזה.
האם הקונגרס הזה הוא בעצם אירוע רוחני?
ודאי, זו התעלות רוחנית נטו, נקי מאוד.
למרות כל הסעודות, ערבי התרבות, הפעילות שציינת?
אנחנו צריכים את זה כדי להתעלות מעל זה. וזה מורגש באנשים, ומשנה לשנה מתאספים ובאים יותר ויותר.
בתחילת הקונגרס אתה רואה את הקהל שמגיע, ובסוף הקונגרס אותו קהל עוזב, האם אתה ממש רואה איך הקהל הזה באמת יצא עם מטען חדש?
ללא ספק. כל התכנסויות שלנו זה העלאת מדרגה רוחנית מאוד חשובה, מאוד גדולה, ותיקון גדול מאוד לכל העולם. תאר לעצמך שבעה מיליארד אנשים שבתוכם יש גרעין רוחני, שיש לו כוח רוחני, שאז דרך הכוח הזה, דרך הקטע הזה הרוחני שיש בסך כל העולם, מגיע הכוח הרוחני לכל העולם. וכל העולם מתחיל לחיות מזה.
כמו שכתוב "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני, די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת". זאת אומרת, שאנחנו בזה מכינים את העתיד לכל העולם, וכמו כן מעבירים לכל העולם את המטען הרוחני, הכוח הרוחני. שבזה יש תיקון גדול, המתקה גדולה מאוד לכל הייסורים שלנו הכלליים שמתפשטים בעולם.