תיקון המידות בקבלה

כל אחת ואחד מאתנו ודאי שמעו את המושג "תיקון המידות" בהזדמנות כזו או אחרת. ישנן תורות רבות שמטיפות לאדם להיות מוסרי יותר ולנהוג במידות יפות וטובות כמו צניעות, רוחב לב ואדיבות ואילו לעקור מן השורש מידות כמו גאווה, תאווה וקנאה. מה יש לחכמת הקבלה האותנטית לומר בנושא? תלמידי עמותת בני ברוך מספרים לנו את מה שכותבים מקובלים גדולים בספריהם מדור לדור ומנפצים את המיתוסים והעמימות בנושא המידות והתיקון.

ראשית נחדד מספר הגדרות. מקובלים כותבים בספרים את מה שהם חווים בעולם העליון שמושג בחושים המתוקנים שלהם. אדם שהגיע לתחושת העולם העליון נקרא מקובל ויש לו כלי מתוקן דרכו הוא חש את המציאות העליונה או הבורא. הבורא הוא כוח האהבה הכללי של הטבע אשר ברא את האדם ואת כל המציאות והיחיד ששולט בה באופן טוטאלי ואינסופי. לפי חכמת הקבלה מטרת האדם עוד בחייו בעולם הזה היא לגלות את אותו כוח, הבורא, על ידי התאמת התכונות הפנימיות שלו אליו. כלומר, להגיע לדבקות בבורא, משמע להיות דומה לו, לאהוב לתת ולהשפיע כמו שהוא פועל ללא לאות.

לאחר שביררנו את העקרונות החשובים והיסודיים שלעיל נוכל לברר מהו טוב ומהו רע על פי חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה. טוב פירושו טוב לכולם. כלומר, לקרב את כל העולם לעבר מימוש מטרת הבריאה ותכלית החיים שהיא הכרת הבורא. במילים אחרות, טוב משמע לאהוב את הזולת ולגרום לו נחת ואושר על מנת להתקרב לתכונת הבורא ולגלות אותו. רע זה כל מה שמרחיק מן המטרה ומפריע לאדם לממש את תיקון נשמתו אך גם פה יש לחדד. הרע שאנו מכנים אותו כמפריע ומרחיק הוא בעצם "עזר כנגדו" שזומן מהבורא בכוונה על מנת לתת לאדם מקום נוסף להתייגע ובכך להגדיל את כליו והשגת הבורא בתוכם. כך יוצא אין רע במציאות אלא רק עזרים ואמצעים למימוש מטרת הבריאה.

כאשר אדם ממוקד אך ורק במימוש מטרתו היחידה בעולם הזה שהיא הידמות לכוח האהבה והנתינה הוא רואה שיש רק טוב בעולם כי הכל נברא כדי לקרב את האדם למטרה והכל מגיע מלמעלה. מקובלים קוראים לחוק זה "אין עוד מלבדו" ו"טוב ומיטיב". כלומר, הבורא הוא היחיד ששולט במציאות והוא פועל תמיד בכיוון אחד, לקרב את האדם אליו. בעמותת בני ברוך עוסקים בהעלאת החשיבות של תיקון ומימוש מטרת הבריאה בכל הזדמנות וכך האדם זוכה לראות את המציאות באופן מדויק ונכון, שאין שום דבר חוץ מהכוונה לתיקון.

המורים במכללת הקבלה של בני ברוך מספרים לנו שטוב ורע נמדדים ביחס למטרה אותה האדם שם לפניו. אם אדם רוצה להגיע למימוש מטרת הבריאה והוא מלא השתוקקות לאהוב את הזולת כדי להידבק בבורא אז הוא יראה שכל המציאות היא טוב מוחלט והכל בא לעזור לו במימוש מטרתו. אם אדם רואה מתוך האגו שלו בלבד ומעוניין למלא את תחושת הסיפוק שלו באופן שוטף הוא יחווה מציאות מרובת ייסורים ואכזריות.