אם אדם רוצה באמת להגיע לתכונה, חוץ מתכונת הקבלה, לתכונת ההשפעה, חשוב לו להיות בקבוצה, כדי שהקבוצה תעריך את תכונת ההשפעה, שהוא יתרשם מזה. הוא צריך בשביל זה להכניע את עצמו כלפי הקבוצה, ואז הסביבה תשפיע עליו שהוא כאילו ירצה, ואז כולם יוכלו להשפיע זה על זה שכדאי לנו להשיג את תכונת ההשפעה. אז הם ילְמדו יחד בספרים שמדברים על תכונת ההשפעה, ויקבלו מלמעלה את האור שישַׁנה בהם את תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה, ואז הם ירגישו בתכונת ההשפעה הזאת את המצב החדש שנקרא "העולם העליון". הם יחיו לא בעולם של קבלה אלא בעולם של השפעה.
מובן? כנראה שכן. אם כן אז תדברו על זה. אני מוכן לחזור. זה באמת לא קשֶה, כי זה הטבע, אנחנו בנויים כך, אין כאן שום דבר מלאכותי. כמו תינוקות שגדלים, כך אנחנו. כמו ילד רוצה להשיג משהו, הוא לא יודע מה, יש לו דחף. ואז כשהוא מנסה הוא משיג. אותו דבר אנחנו. אני מקבל מהסביבה "השפעה זה דבר גדול, הרוחניות זה דבר גדול, כדאי להיות בזה, מגיעים לשלמות, לנצחיות, עולים מעל כל העולם הזה, מעל השטויות שלו, למשהו גדול, אין יותר מזה". אני שומע את זה מהם, נשמע לי טוב, גם אני רוצה.
לומדים, משתדלים, אני מסתכל עליהם, ונראה לי שהם כבר נמצאים ברוחניות. אבל מפני שהם מדברים על זה שזה דבר גדול, אז אני מקנא בהם. הם כבר שם ואני עוד לא. אז מה, אני פחות מהם? כמו שכתוב, "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם"[1]. ואז על ידי קנאה, על ידי תאווה, על ידי כבוד עצמי, מה איתי, כך גם אני משתוקק להתקדם.
זאת אומרת הכל תלוי בקבוצה, כמה שהיא "תבלבל לי את המוח," תפרסם לי שרוחניות זה דבר גדול, ואז אני ארצה להגיע לזה וזה יקרה. "השפעת הסביבה על האדם", כך זה נקרא אצלנו בחכמת הקבלה החלק הזה. זה עיקר תפקיד הקבוצה, להגדיל את הבורא, הכוונה לתכונת ההשפעה, שאם מגיעים אליה, הכל טוב ויפה, הכל נפתר. ובאמת זה כך, רק שאנחנו לא כל כך מודעים לזה שבדרך צריכים להחליף את הטבע. אבל את זה עושה האור.
עכשיו השאלה, איך אנחנו מארגנים סביבה שהיא תשפיע על כל אחד מאתנו שכדאי לנו כמה שיותר מהר, בכמה שיותר מאמצים, להתקדם לרוחניות, להשפעה, לחיבור. איך נארגן את הסביבה? איך מארגנים סביבה שתשפיע על כל אחד כוח התקדמות.
דיברנו על הירידה בשיעור הקודם, ואיך אנחנו נעבוד נגד זה וכולנו נהיה "בוערים." זה טוב, אנחנו עוברים הרבה מצבים. בואו נראה, איך אנחנו מספקים אחד לשני עכשיו, איך אתם בקבוצה, כל אחד בקבוצה שהוא יושב, יכולים להשפיע על כל אחד ואחד, שכל אחד לא יוכל לשבת במקום, שהוא יקפוץ, בקשה, תקפצו.
[1] "הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם" (משנה, מסכת אבות, ד,כז [כא])