הנושא הוא מאוד מאוד חשוב, העיקרי, איך אנחנו מקבלים את המגע עם הכוח עליון.
אם אנחנו רוצים להבין אותו, צריכים להיות יחד. אחרת אנחנו לא נמצאים באותו הגל הרוחני עם הכוח שאנחנו רוצים לדבר עליו. המקובלים שגילו את המציאות החיצונית שאנחנו לא מרגישים אותה בינתיים, מספרים לנו עליה. והם אומרים שיש רק כוח אחד במציאות, אפילו בלי שם, כוח, אם אנחנו נדבר עליו. אלא איך שאנחנו מרגישים אותו הם אומרים, אנחנו מרגישים אותו כטוב.
אבל זה אנחנו מרגישים, כי כך הוא ברא אותנו, שאם הוא מופיע בהרגשה שלנו, אנחנו מרגישים מזה טוב. חוץ מהטוב שאנחנו מרגישים אנחנו גם כן מבינים אותו. ומה אנחנו מבינים? שהוא כוח אחד. לכוח הזה, מפני שהוא ברא אותנו, אנחנו קוראים "בורא". מפני שהוא הכוח העליון וממנו מתפשטים כל מיני ההשפעות עלינו, אנחנו אומרים שהוא אחד, העליון. וכל הכוחות היוצאים ממנו כלפינו הם בעצם התוצאות ממנו, החלקים מאותו כוח העליון.
וברא אותנו ברצון לקבל אותו, את ההשפעה שלו, להבין אותו, להרגיש אותו כך שאנחנו נוכל להבין ולהרגיש אותו במלואו. וזו המטרה של הבריאה שלנו. לכוח הזה אנחנו קוראים "בורא", כל מיני מילים יש לזה. איך שהוא מתגלה אלינו, בהתאם לזה אנחנו קוראים לו בכל מיני כינויים.
לכוחות הפרטיים שלו שמנהלים אותנו אנחנו קוראים חלק הימין, חלק השמאל, חלק הטוב, חלק הרע. לכוחות הפרטיים האלה אנחנו קוראים "מלאכים". לכוח העליון אנחנו קוראים בכל מיני שמות כמו בדתות, זה לא משנה. בחכמת הקבלה אנחנו מדברים, איך אנחנו יכולים מהטבע שלנו לפתוח את עצמנו לקליטת הכוח עליון הזה ולהתקרב אליו. התקרבות, אומרים לנו המקובלים, היא לפי פתיחת החושים והמוח שלנו, שהאדם בסופו של דבר צריך להגיע בדרגות ההתפתחות עד לדרגת אותו כוח עליון, הבורא.
ונמצאים אנחנו במצב ההפוך. הפוך, הכוונה היא בתכונות ההפוכות, שאנחנו כולנו לקבל, תכונת הקבלה, והכוח העליון הוא כולו להשפיע. אנחנו נמצאים בכוחות של קנאה, שנאה, תאווה, כבוד, שליטה, והוא הפוך, בדיוק כמו שהוא ברא אותנו בצורה ההפוכה. ואז אנחנו צריכים לשנות את עצמנו גם באיכות וגם בגובה האיכותי הזה. אין לנו בזה שום בחירה, התוכנית הזאת נקבעה מראש ואנחנו מתקדמים בה בצורה עיוורת, חלק מההתפתחות שלנו.
מספר אנשים בכל דור ודור מקבלים רצון להכיר את הכוח העליון הזה וללכת לקראתו בהכרה, בהבנה, בהתפתחות הפנימית שלהם והם נקראים "מקובלים", כי הם מוכנים לקבל אותה תוכנית ולממש אותה על עצמם. ואז מה שמשנה כלפיהם, שהם יכולים על ידי ההשתתפות הרצונית שלהם לזרז את זמן ההתפתחות שלהם ולהתקדם ברצון. לא על ידי המכות מאחורה, אלא ידי התפתחות המושכת מקדימה. למרות שהם צריכים לשנות את עצמם, ולזה האדם צריך לעשות על עצמו ניתוח ממש, הם מוכנים לזה, ובזה הם משנים את היחס שלהם לבורא ולבריאה ולכל מה שקורה להם.