משך עשר שנים או יותר, אנחנו עושים כנסים. הכנס הראשון היה על ידי קבוצת מוסקבה שהגיעו לכאן.
וגם אנחנו נסענו לכל מיני מקומות, ובאו אלינו, עשינו כנסים בכל מיני אפשרויות, ועל ידי כך הכרנו אנשים בכל העולם, חברים יקרים שלנו, ממש אחים שלנו. אבל אנחנו לא השתמשנו בכנסים האלו בצורה שמחויבת להתגלות סוף סוף כדי להשתמש בכנס ככינוס, כמקום של גילוי הרצון המשותף, הכוונה המשותפת, והזיווג שאליו אנחנו נמשכים עם האור העליון.
אנחנו צריכים לראות בכנסים שלנו, ובכנס הקרוב במיוחד, את הכנס הראשון מסוגו, החדש, והמיוחד הוא בזה שאנחנו מתכוננים. אנחנו לא באים לאיזה פסטיבל, ולא לאיזה אירוע שמח.
אנחנו צריכים להכין את עצמנו בצורה מאוד רצינית. רצינית זה לא נקרא שאנחנו כולנו שקועים באיזו מרה שחורה. אלא דווקא ההיפך, שאנחנו כולנו בהתעוררות, אבל בחיבור, בהכנה, בהרגשה שעוד מעט אנחנו מגיעים לאסוף את הכוחות שלנו. אנחנו צריכים את אותו הכוח האחד, הגדול, המאוחד, שעל ידו נוכל לבצע חיבור לאור העליון לפי מידת ההתאמה בינינו לאור העליון, אפילו ההתאמה המינימאלית. שיהיה באיזו השפעה קטנה מצידנו, אבל בכל זאת שהאור העליון יוכל לתקן את ההשפעה הזאת לצורה הנכונה. ואז, אחרי האור ע"ב ס"ג, אחרי האור המתקן, יתגלה האור הממלא ואנחנו נכיר את הבורא. וכל זה יהיה כדי לעשות לו נחת רוח.
אנחנו צריכים לסדר את כל הדברים האלה בתוכנו וזה העיקר. כי הכל תלוי בהכנה והכל יוצא אחר הכנה. ובזמן הפעולה עצמה אין מה לעשות, כי אז זה כבר מה שהכנת. מה שהכנת זה מה שאתה אוכל. וכך, מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת. כך זה בדיוק.
ולכן העבודה היא לא בכנס עצמו, אלא במיוחד לפני הכנס. ויש לנו מהיום, 19 יום, זה כמעט שלושה שבועות. אני חושב שלפי כמות האנשים, לא היה לנו אי פעם כנס כל כך גדול בחו"ל, אף פעם. לפי הצירוף של כנס קרסנויארסק לכנס פיטר, לא היה לנו אף פעם פער כל כך גדול בין הכלי הזך, המיוחד לפי כל התכונות וההבחנות שבו, לעומת הכלי הזה שהולך להתגלות לנו בפיטר.
זאת אומרת, יש לפנינו עבודה ברורה, של מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים לעשות את מה שהיה לנו בקרסנויארסק, רק בפיטר, וזו עביות אחרת, תנאים אחרים חיצוניים, פנימיים, הכל. האבל ברור לנו מה ההבחן ביניהם, ואנחנו חייבים לנטרל את ההבחן הזה. אם אנחנו מסוגלים לעשות אותה אווירה, אותו חיבור, אותה זָכות שהייתה לנו בקרסנויארסק, בפיטר, אנחנו נזכה באמת לגילוי גדול.
אבל לזה כולם צריכים הכנה. אם היה לנו איזה מכשיר של הכנה, הייתי מעמיד אותו בפתח הכיל הכנס, והייתי נותן להיכנס רק לאלו שלפי המכשיר הזה, מראים שהם מוכנים. ממש כך. ואת האחרים הייתי שולח הביתה. וכל אחד צריך להבין, שאם הוא לא משתתף בצורה הנכונה, הוא עושה נזק שחוזר אליו לפי כמה שהוא הפריע לכולם. זה מאוד חמור.
לכן, אני אומר ברצינות, קודם כל אנחנו צריכים לבדוק היטב את המשתתפים, מי כן, מי לא, למה וכן הלאה. זה דבר אחד. יש כמה אנשים שאנחנו לא רוצים שיהיו, אותם אנחנו מכירים. דבר שני, מהיום והלאה אנחנו צריכים לדבר על זה יומיום, להכין לזה חומר, לשלוח אותו. שיהיה מקום משותף להכנה לכנס, שיהיה שם דף משותף, שכל אחד יוכל לשאול שם שאלות בכל השפות, ולפי זה אנחנו נתרגם ונענה.
צריכה להיות קבוצה, ועדה שמטפלת בכל הפניות בהתאם להכנה לכנס. הכוונה להכנה הרוחנית, אני לא מדבר על ההכנה הגשמית, שעושות אצלן קבוצות פיטר ומוסקבה, אלא ההכנה הרוחנית, שאותה אנחנו צריכים לקחת על עצמנו. גם אין לאף אחד כוח לזה חוץ מכאן, והקבוצות האלו עסוקות בהכנות.
מטעם הביטחון אולי צריכים לשקול מה אנחנו שמים שם מהתוכניות, איפה זה נמצא, באיזה מקום, שיהיו כמה שיותר תוכנית המקום.
וכמו שדיברנו על שירים, סעודות, באיזו צורה יהיו הסעודות, האם יהיו מלווים או מוסיקה בהצגת הקבוצות, לפני ההרצאות, באיזו צורה תהיה ישיבת חברים. אנחנו מדברים על אלפיים איש, לכן עד שאתה תסובב את הכיסאות, ילכו אולי שעתיים. זאת אומרת, צריכים להבין איך אנחנו מסתדרים בעיגול ובצורת הריבוע. זה לא פשוט כמו בכנס קטן. בקיצור, הכל צריך להיות כבר מחושב. צריכים לראות איך מוסרים מיקרופונים.
אבל העיקר זו ההכנה, הכנה בכוונה, הכנה בשירים, ב"לחיימים", בכל הדברים, שזה ממש יהיה מסודר. זהו. אני את שלי אמרתי. עכשיו אתם צריכים להמשיך הלאה.