שיעור בוקר 04.09.13 שיעור 2- חלק ה'

 

הראי"ה קוק, ספר אורות, המלחמה, אות ט'

"בנין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם,
דורש הוא את בנין האומה הישראלית."
זה נכתב על ידי הרב קוק ב- 1915, מדובר על המשבר בעולם, הבעיות שהעולם עובר. תראו ממתי המקובלים מדברים על תקומת האומה הישראלית, מפני שהעולם דורש את זה. באותם הזמנים מי חשב על העולם העגול, האינטגרלי, הדורש תיקון, והמקובלים כבר דיברו על כך אז. גם היום קשה לדבר על זה, גם עם הדתיים, גם עם החילונים.

"בנין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם,
דורש הוא את בנין האומה הישראלית. בנין האומה והתגלות רוחה הוא ענין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בנין העולם המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל."
עד כאן, עד שאנחנו נתכנס יחד, כנסת ישראל. הרב קוק מדבר על האנשים שיש להם נקודה שבלב, ועד כמה שהאומה תיכנס לזה, אפילו ללא הנקודה שבלב, כי זו ההכרחיות שלנו. אנחנו צריכים מלכתחילה להבין שכל זה נעשה אך ורק כדי שאנחנו נתקן את העולם כולו. מה הוא אומר? מפני שהעולם עובר את המצבים האלו. "העולם המתפורר והמצפה לכוח מלא אחריות ועליונות" וכל הכוחות האלו נמצאים בכנסת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להקים אותה ועל ידה לטפל בכל העולם, כי העולם זקוק.

זאת אומרת, למה אנחנו מתקרבים לקבלה, למה אנחנו מתקרבים לתיקון, לבורא? מפני שהעולם זקוק לתיקון, ולכן נותנים לנו הזדמנות להתקרב ולבצע את התיקון הזה. מתוך זה אנחנו צריכים להבין איזו אחריות יש לנו, ואיזו הזדמנות יש לנו בזה שמביאים אותנו לקהל הרחב ומעמידים לנו כל מיני סיטואציות, שכאילו, "תצא, תטפל, הם את צריכים את זה", ממש תיאטרון הזדמנויות. "רוח ה' מלא בקרבה, ואי אפשר לרוח אדם, שהרגשת נשמתו פועמת בו, להיות שוקט בשעה גדולה זו, מבלי לקרוא לכל הכוחות הצפונים באומה: עורו וקומו על תפקידכם. קול ה' קורא בכוח, ומתוכיות נשמתנו ומתנועות החיים אנו מבחינים אותו: ישראל מוכרח לחשוף את מקור חייו, לעמוד הכן על רגלי אופיו הרוחני. "מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו", "אומה היודעת אופיה של אלוהיה"."

הרב קוק מדבר כאן על תפקיד עם ישראל, ישר-אל כלפי כל העולם. וודאי שהתפקיד הזה הוא לא כדי להציל את כל העולם כמו שהעולם אולי זקוק, אלא כדי לעשות בזה נחת רוח לבורא.