בני ברוך -עולם הקבלה הפוך לגמרי מכל מה שדמיינתם!
הסדנה הסתיימה. במשך דקה אחת נסגור עיניים ונחשוב יחד על הדמות הזאת, כמה שהיינו רוצים להתכלל בה, באימא כזאת, להתחבר ולשכוח מהכול, חוץ מזה שמרגישים אותה.
שאלה: איך להעביר את החיסרון שלנו לגברים בצורה הנכונה?
אנחנו נלמד את זה בסדנה הבאה. בסדנה הזאת אנחנו התעסקנו ביצירת הכלי שלנו, האמא הגדולה, האישה האחת הגדולה. איך להעביר את החיסרון שלנו לגברים.
שאלה: מה זה "להיות אישה בפנים"?
"להיות אישה בפנים" זה נקרא לדאוג לתיקון של כל העולם. אנחנו צריכים לראות שהמציאות כולה התחלקה להרבה מאוד חלקים פרטיים, ומחלק פרטי אנחנו יכולים ללמוד על הנושא הכללי. ולכן כפי שהאישה דואגת למשפחה, לילדים, לבעל, וכך גם לכל העולם. כל הדאגה הזאת לא עוזבת אותה, כך שאנחנו בונים את האישה הרוחנית, דמות של אישה רוחנית אחת. אנחנו צריכים לראות אישה כזאת כמתוקנת כשלמה.
שאלה: השאלה היא בנוגע לסינדרום הנקרא אוטיזם, אלה ילדים שנולדים רגילים ופתאום הם מתנתקים ולא רוצים לדעת שום דבר.
בימינו זה מאוד נפוץ, ואני לא מבטיח שזה יגמר עד שאנחנו לא נתחיל לתקן את עצמנו בצורה רצינית. אוטיזם היא מהמילה ""Out, "חוץ". כאשר האגו שלנו גובר עד כדי כך, הוא הדבר היחיד שמתפתח, הנתון היחיד שמתפתח ואחת מהתופעות שלו היא שהוא מתפתח החוצה. כמו תא סרטני שמתחיל לאכול את עצמו, כך גם אותו האוטיזם, והוא נקרא כך לפי הדרגות שלו. כל המחלות השונות בגוף שלנו כולן מהתפרצות מהאגו שבאדם. וודאי שהאדם עצמו לא אשם, אלא שזאת התוצאה מהבעיה הכללית.
אנחנו לא נוכל להתגבר על כל הבעיות האלה, על כל המחלות הללו, אלא אך ורק אם נתחיל לטפל בתיקון האגו הכללי שלנו. ואז אנחנו נראה שכל התופעות האלה נרגעות. ואם לא נטפל בתיקון שלנו, יבוא ויתגלו באנושות עוד ועוד בעיות מאוד מוזרות ושונות. יש לנו רק דרך אחת. ואוטיזם לא מן הסתם נקרא אוטיזם מהמילה "חוץ", "Out", מפני שאלה ההתפרצויות של האגו שלנו.
שאלה: איך אנחנו יכולים להשתמש בחינוך האינטגרלי כדי לחנך ולא לפגוע ברשימו?
יש תופעות שכבר כמעט בלתי הפיכות. צריכים להכניס את הילדים האלה לחינוך האינטגראלי, למסגרת, להושיב אותם ובכל זאת להתחיל לחבר ביניהם, ושאיכשהו יתחילו להתקשר ביניהם, להשתדל לבצע קשר ביניהם. זאת באמת יכולה להיות התרופה היחידה ולא בטוח שהיא תעזור, כי אנחנו רואים כבר התפרצות בדרגות יותר נמוכות של האגו. הבעיות האלה הן השלכה של האגו, צריכים לנסות, אבל לא לקוות לניסים.
שאלה: מה זה להיות אישה רוחנית במושגי הקבלה?
"האישה הרוחנית" זאת דמות שאנחנו בונות, בתנאי שכל אחת מתעלה מעל האגו שלה ומתחברת מעל האגו שלה עם אותן הנקודות אשר עולות מכל אחת ואחת. האגו שלנו נמצא למטה, והרצון שלנו לרוחניות, עולה למעלה ומעל האגו, ושם אנחנו מתחברות. החיבור למנגנון אחד, הוא שבונה את האישה הרוחנית, את האימא, את השכינה, את המלכות, את אותה הדמות האחת.
ואם אנחנו קושרות את הדמות הזאת יחד גם עם החיסרון של הגברים, כאשר נדע איך לקשר את כולם יחד, זה הופך להיות למלכות דאצילות. אני חושב שאנחנו די קרובים לכך, צריך רק קצת יותר תשומת לב למה שאנחנו צריכים לעשות, ולא להתפזר לכל מיני פעולות אחרות שלא מביאות לשום תכלית.
שאלה: דברת על כך שאנחנו צריכים להתפרץ מחוץ לקליפה שלנו, איפה הנקודה הזאת, על מה צריך ללחוץ כדי שהקליפה הזאת תבקע ונוכל להתפרץ החוצה?
כתוב, "אין אסיר מציל את עצמו מבית האסורים", אי אפשר לצאת מהקליפה לבד. אדם יכול לדפוק את הראש בקליפה הזאת מבפנים, כשהוא נמצא בקליפת האגו, ולא יצליח אף פעם, אפילו אם ינסה לעשות זאת אלף שנה. אלא אך ורק אם עוזרים לו מבחוץ, על ידי הסביבה, אז דווקא הם גורמים לבקיעת הקליפה, והאדם יוצא אם הוא מוכן להתחבר עם הקבוצה. הקבוצה בחוץ, האדם בפנים בתוך הקליפה, והקבוצה היא שעושה את הבקיעה ואדם יוצא. כי דרך הקבוצה מגיע המאור המחזיר למוטב, והאדם בעצמו הוא ללא חיבור. אם זה גבר או אישה, זה לא חשוב, הוא לא יוכל לצאת מהקליפה שלו, ויישאר בתוכה כל הזמן.
שאלה: אני רוצה להיות אמא טובה ורוצה שהבן שלי יעשה "בר מצווה" בערבה. אמרת שאפשר בתוך "לפוצץ" 50 שנה חמש דקות, איך אני יכולה להביא לכך שהוא יעשה שם "בר מצווה"?
"בר מצווה" נקרא אדם שכבר יודע לעשות את פעולות ההשפעה. "מצווה" זאת השפעה. אנחנו צריכים לעשות את תרי"ג המצוות, זאת אומרת להרכיב על תרי"ג הרצונות, את הכוונה בעל מנת להשפיע. "בר מצווה" נקרא אדם שמתחיל לתקן את הרצונות שלו, אחד אחד, בעל מנת להשפיע.
זה תלוי בכלי הגברי וכלי הנשי יחד, אם אנחנו נבין יותר, נרגיש יותר, איפה אנחנו צריכים לתת את הדגש, איך לבקוע את הקליפה, לצאת מהקליפה. אם נדע בדיוק איך לבצע את הפעולה, לעשות את הפעולה זה כבר מאוד קל, העיקר הוא לדעת איפה בדיוק ללחוץ. שם המקום מאוד רך, מקום קל מאוד, אין קליפה, יש מין קרום כמו בקליפת הביצה, בפנים יש קרום כזה. זה מה שיש במקום הזה, ואנחנו רק צריכים לאתר את המקום. זה מה שאנחנו בעצם מחפשים בסדנאות, ובכל מיני החיבורים.
שאלה: למה כשאני יושבת בסדנה קשה לי מאוד לדבר מהלב, קשה לי מאוד לבטא את הרגשות בצורה כנה ואני מתחילה לדבר בקלישאות?
זה מפני שאת לא מדברת מהלב. צריכים להשתדל לזרוק את כל הנהלים, ולגלות את הלב ולדבר מתוך הלב על מה שאת מרגישה, ולא להתבייש. בסופו של הדבר אנחנו צריכים למצוא איזו נקודה שהיא הכי פנימית, הכי רגשית שלנו. ששם אין פחד לגלות אותה אלא ההיפך, יש לי הזדמנות להתחבר בנקודות הפנימיות ביותר, עם הנשים האחרות וגם הן כך מגלות את הלב.
אנחנו צריכות להגיע למצב שבו יהיה לב אחד. איך אפשר אחרת? למה יש בושה, למה יש פחד? אני לא מבין. אני מגלה כל הזמן את הרגשות שלי, כי מה זה עוזר לנו להיות סגורים? ההיפך, מזה כל הבעיות בעולם. אנחנו צריכים להגיע למצב שנעשה מכל הלבבות לב אחד, לב בשר.
שאלה: להיות כאן כרגע עם כל הנשים, על הכוח האחד הזה, אני מרגישה מאוד מחוברת, אבל כשאנחנו בקבוצות עם זוגות, אני מרגישה שממש חסר לי בן זוג. מה אפשר לעשות עם זה?
התחלנו עכשיו לעשות סדנאות בני ברוך לזוגות, אני מקווה להמשיך בסדנאות האלה. עוד מעט יהיה לנו הבית החדש ושם יהיה לנו מקום להכניס הרבה זוגות שלנו, גם זוגות מהקבוצות הקרובות בישראל ואנחנו נעשה הדגמה לכולם, וכולם ישתתפו בכך סביב העולם. אנחנו נלמד מה זה נקרא "המשפחה הנכונה", איך היא מתקדמת למען מטרה, ואיך מתעלים מעל האגו. ובאמת בצורה פרקטית אפשר לעשות זאת ודי בקלות. במשפחה זה לא קשה כפי שנראה לנו, דווקא במשפחה הכלים מאוד פשוטים ויש הסכמה מהירה דווקא מבני הזוג בדרך כלל.
שאלה: אני יכולה להחזיק את הכוונה של להיות אימא ואני מרגישה את זה כלפי קבוצת בני ברוך, אבל קשה לי יותר עם אומות העולם, מה אני צריכה לעשות?
קודם אנחנו צריכים להתחבר בינינו, גם הגברים וגם הנשים, וליצור את הכלי האחד, לקבל את הכוח הרוחני שבתוך הכלי הזה, ואז, לפנות ל-99% ורק אז. אין לנו היום את הכוח לפנות. אנחנו מפזרים ספרים, ידיעות, אבל את הכוח הרוחני באמת, אין בנו עדיין כדי שנוכל לפנות אליהם ושהם ירגישו שיש בנו את הפתרון, שיש בנו כוח מיוחד. את זה עדיין אין לנו ולכן לא כדאי לפנות.