בני ברוך -עולם הקבלה הפוך לגמרי מכל מה שדמיינתם!
אותה מתחת לערימת הבעיות, אל למעלה מהן. המצב הכי טוב ללימוד הזוהר, הוא שהאדם מעורר את עצמו מאפס, מתוך כל התנאים שמתגלים לפניו בעולם הזה. בנק, סופר, משפחה, עבודה… כל בעיות העולם הזה הם תנאים שמהם אתה חייב לדחוף את עצמך, כמו דרך מסננת, ומה שיוצא מזה נקרא "יגיעה".
בזמן קריאת הזוהר, הציפייה צריכה להיות – "אני רוצה להתכלל מזה, שזה ימלא את כל התאים שלי". הזוהר פותח בנו את הנקודה שבלב, הוא לא בא כדי למלא לנו את רגש העולם הזה. עלי לשאוף שכתוצאה מהלימוד יהיה לי תיקון, ושהמילוי יבוא לכלים החיצוניים – בזולת.
כיום, בפעם הראשונה בהיסטוריה, אנו עושים עבודה רוחנית; אנו הראשונים בהיסטוריה שמבצעים את התיקון, את המימוש.
כל המדובר בכתבי הקבלה הוא מה שמושג בנשמות, אף פעם לא על האור בפני עצמו.
"אני" זה אותה הנקודה שמשתוקקת להגיע לבורא, לדבקות, לייחוד, שבה אני מרגיש את המימוש הרוחני שלי.
אנו צריכים לייצב בכל פעם את עצמנו, בצורה הנכונה כלפי מה שכתוב בספר הזוהר, ובצורה כזו אנו מכוונים כלפינו את השפעת המאור המחזיר למוטב.
אנו לא מרגישים את החומר, אלא רק את ההשוואה בין הצורות המלובשות בו; לכן עלינו לבחור בכל פעם מחדש בחברה שתראה לנו צורה מתקדמת יותר שממנה כדאי ליהנות, צורת השפעה. כך נתקדם.