בני ברוך -עולם הקבלה הפוך לגמרי מכל מה שדמיינתם!
יש לנו מעט זמן. אבל נשים רגילות לזה שאין להן זמן. תמיד זה כך שיש להן משפחה, ילדים ובגלל כל זה לא נשאר זמן לחיים ממש. אז אני חושב שיש לנשים ספיגה טובה, הן יכולות לתפוס הכול מהר ולעשות הכול מהר, אפילו במעט זמן שנותר להן.
הנושא הבא שלנו ששמעתי שנשים כבר רוצות לדבר עליו מאוד, הוא חיבור הכלי הנשי המיוחד לכלי הגברי המיוחד. נאמר שיש לנו כבר כלי נשי שאנחנו התחברנו, כל אחת מתארת את המצב הזה שהתחברנו יחד לדמות אישה אחת, לאימא כזאת שדואגת עבור כל העולם ומספקת לכולם ביטחון, חום, רוגע, ומביאה אותנו קדימה. זה רק כלי נשי. בשביל מה צריכים גברים? בואו ונראה.
אני אקרא לכן כמה דברים שכותבים על זה מקובלים. כתוב כך:
"כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן הן אחד. למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה," בעולם הרוחני זה לא ניכר, "אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה, וכל נשמה היא זכר ונקבה מחוברים כאחד."[1] זאת אומרת בנשמות, לא כמו שאצלנו בעולם שלנו, אלא בנשמות, זה לא רק שמתחברות נשים לכלי אחד, גברים כלי אחד, אלא אחר כך כשהן מתחברות ומתערבבות, אי אפשר להכיר בכלל בכלי המשותף הזה, החלק גברי והחלק נשי עד כדי כך משלימים זה את זה. כך נכללים בהתכללות הדדית שאין שום היכר ביניהם.
הלאה. כתוב:
"זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה, כראוי." היא לא בהשתוות הצורה העליונה. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להגיע אפילו למדרגה הראשונה הרוחנית, אי אפשר לבד ואי אפשר אפילו בקבוצת נשים או בקבוצת גברים בלבד. הנשים חייבות להתחבר לכוח נשי אחד, הגברים חייבים להתחבר לכוח גברי אחד, ואחר כך להתחבר יחד. ואז ביחד לייצר כזאת צורה שדומה לצורה עליונה שממש החסרונות שלהם עד כדי כך משלימים זה את זה שאין היכר ביניהם. "בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה שם דירתו באותו המקום." הבורא לא נמצא שם "וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצא זכר ונקבה. שכתוב, ויברך אותם," כך כתוב, ויברך "אותם", זאת אומרת יחד, "ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמדך, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד."
עוד.
[1] זוהר לעם, "לך לך", עמ' 204