חיזוק הקשר ההדדי

אנחנו צריכים לפתח קשר בין כל החלקים שבכל מדינה ומדינה, ובכל אמריקה הלטינית.

מתוך כנס ברזיל מאי 2012

המטרה שלנו היא להתחיל להתחבר לכדי קבוצות מקומיות חזקות, ואחר כך אתם תתחילו כבר בפועל לעבוד בצורה החדשה. זאת מטרת המפגש, כך תוכלו להיפגש בעוד שבוע או שבועיים וכמו עכשיו, לעשות כאלה דיונים, כאלה מפגשים.

מכל קבוצה יקום נציג ויאמר מאיפה הם. למשל קם מישהו ואומר "סנטיאגו" או "סאן פאולו", "ריו דה ז'נרו", "בוואנוס איירס" וכן הלאה.

העבודה שלנו היא לדון איך אנחנו מגיעים לחיזוק הדדי, כמו שכתוב, "איש את רעהו יעזורו", כי בלי עזרה הדדית אנחנו לא יכולים להגיע לרוחניות. אף אדם לא יכול לגלות מעצמו כוחות להתקדמות רוחנית, אלא רק על ידי כוחות שהוא סופג מהחברים, מהקבוצה. הקבוצה צריכה לתת לו את זה, להסכים לתת לו את הכוחות, ובתמורה גם הוא נותן לה כוחות משלו, וזה נקרא "איש את רעהו יעזורו"^[1], מפני שלהתקדם אני יכול רק מהכוח של השני, של הקבוצה. איך אנחנו מספקים לכל אחד כוח להתקדמות רוחנית? בבקשה, תחשבו.

אני נותן לכם את התחלת השיחה. תחילת הדרך היא בזה שאדם מגלה שאין לו כוח בעצמו להתקדם. הוא חלש, מיואש, מוכן לעזוב הכל, לזרוק. ואז הוא נמצא בנקודה שיכול להבין, להרגיש, שרק בכוח הקבוצה הוא יכול להתקדם.

אנחנו דיברנו על כך שאם אני נופל, אם אני חלש, אם באות כל מיני מחשבות נגד המטרה, אם אני לא יכול לקום מהמיטה, לבוא לקבוצה, ללימוד, להפצה, לאיזו פעולה, אז זה נקרא שנעלם אצלי הרצון והחשיבות למטרה. וזה דווקא מצב טוב כי בזה אני מגלה שבאמת אין לי כוח להתקדם לבד. זה לא סתם שאין לי כוח ולא מעניין וחוסר רצון ובכלל יש דברים חשובים אחרים, אלא אני צריך להבין שכאן אני באמת בחוסר רצון מעצמי, בחוסר כוח מעצמי להתקדם למטרה. אתמול היה לי רצון, היה לי כוח, אפילו חלקתי עם האחרים, לחצתי על אחרים, עוררתי אותם, והיום אין לי. ובמְקום זה אני מצדיק את עצמי שיש לי עסקים אחרים, שיש לי בית, יש עוד מה לעשות בחיים.

אני צריך לדעת שזה מחוסר כוח עצמי, ואז אני נמצא בנקודת השבירה, בנקודה החשובה ביותר, כי אז אני יכול להיות זקוק לכוח הקבוצה, ודרכה לכוח מהבורא. ובאמת כאן אני כבר מניח רגל בדרך הרוחנית, כי ברוחניות האדם לא יכול להתקדם בכוחות עצמו. אם הוא מרגיש שהוא חזק ויש לו כוח, סימן שזה האגו שלו, והוא לא מכוּוַן לרוחניות.

לכן אומרים, אלף נכנסים לדרך, ואחד ממשיך בה ומגיע למטרה. מיהו? מי שמבין שאף אחד לא יכול להגיע בכוח עצמו. "גיבור לא ינצל ברוב כוח"[2], אלא גיבור הוא מי שמבקש מהקבוצה, מתחנן, בא אל החברים בכניעה, שיעזרו לו, ודרכם לבורא. כי מה שהוא מקבל מהם זה באמת כוח רוחני, ולא הכוח האגואיסטי שלו.

נניח שכבר הבנתי את זה והחזקתי את עצמי בנקודת האמת, שנפלתי וראיתי שאין לי כוח, הבנתי שאני צריך לבוא לקבוצה, להשפיל את עצמי, להתחנן שיעזרו לי. אז באיזו צורה הקבוצה צריכה להיות כדי לספק לי את הכוח הזה? איזו קבוצה היא צריכה להיות, איזו קבוצה אנחנו צריכים לבנות שתהיה כמקור הכוח הרוחני לכל אחד מאיתנו?

שהיא גם תחזיק אותנו בזמן שאנחנו נופלים, ובזמן הנפילה אני מיד ארגיש שזאת נפילה מטרתית, כדי להגיע לקבוצה ולקבל ממנה כוח רוחני, ואני לא אלך אחרי כל מיני דברים אחרים. "לא תתורו אחרי לבבכם"[3], אל תברחו אחרי הרצונות והמחשבות שלכם הצידה, אלא הקבוצה תחזיק אותי, ולמרות שאני נופל, אני נופל על ידיים של החברים.

לכן אני צריך להכין קבוצה שהיא תקבל אותי בזמן ירידה, נפילה וחולשה, תעמיד אותי במַקום, תספק לי כוחות וכיוון, ואז אני אגיע למטרה הַנַעלה.

[1] "ולא-תתורו אחרי לבבכם," (במדבר, ט"ו, ל"ט)

[2] "איש את-רעהו, יעזרו; ולאחיו, יאמר חזק." (ישיעהו מ"א, ו')

[3] "גבור, לא-ינצל ברב-כח." (תהילים, ל"ג, ט"ז)