המן או מרדכי, מי אנחנו רוצים להיות?

כמו כל כתבי הקודש, גם סיפור פורים מגולל התרחשות פנימית, שלב בהתקדמות הרוחנית שלנו, שיש לו כמובן גם השפעה חיצונית על העולם. בארגון בני ברוך מסבירים מה קרה שם, בפרס, לעם היהודי ואיך זה קשור לחיים שלנו עכשיו.

משמעות נסתרת
סיפור המגילה רלבנטי לחיינו יותר מאי פעם, כשהוא  מספר לנו, בעצם, על המאבק שיש בין שני כוחות: המן ומרדכי, המייצגים שתי גישות שונות לחיים. המן מייצג את האגו האנושי, המנוכר, המתבודד, הדואג לעצמו בלבד, ואילו מרדכי מייצג את אהבת הזולת, הגורם הראשוני להפיכתנו לעם. כאשר העם נמצא בשליטת המן והנהגתו, כמו בפרס של אחשוורוש וכמו בישראל של ביבי, המן עושה ככל שביכולתו כדי להעלים אל מרדכי מהשטח.

המאבק בין המן למרדכי מתחולל בדרך קבע בתוך עם ישראל, ובתוך כל אחד ואחת מאיתנו. כשמרדכי שולט, העם מאוחד ואנחנו משגשגים, גשמית ורוחנית. כשידו של המן על העליונה אנו סובלים. בימי קדם הייתה זו גלות, ועכשיו אנטישמיות וקריאות לבטל את קיומה של מדינת ישראל.

יותר מדרמה היסטורית
התפרצות האגו ושנאת החינם הביאו לחורבן ביתה מקדש ולגלות היהודים, שהתפזרו ברחבי פרס, ממלכתו של אחשוורוש. עם ישראל המפורד והגולה לא הצליח להכניע את האגו שגאה בתוכו ולהתאחד בחזרה כדי לממש את מטרת קיומו בהבאת אור הבורא ומסר האחדות לעולם, ולכן גורלו היה להיות נדון לכליה. ההיפוך הדרמטי בסיפור מתחולל כאשר מרדכי, נקודה פנימית שעדיין בוערת באש הבורא, מחליט לגרום לאיחוד ויהי מה, ובעזרת אסתר הוא מצליח בכך. ברגע שהיהודים מתאחדים מוסר מעליהם האיום הקיומי והם מורמים מעם.

אז ועכשיו
כאז כן עכשיו. עם ישראל אמנם יושב בארץ ישראל, אך הוא רחוק מלהיות מאוחד והמחנות בעם רבים ומתרבים. כפי שאמרנו, מטרת העם היהודי היא להביא את אור התיקון לעולם על ידי החיבור ביניהם, ומכיוון שאין חיבור בינינו אנו חיים גם היום כשאיום קיומי מרחף מעלינו כל העת. וממש כמו היהודים בשושן הבירה ובממלכת פרס כולה, רק אם נתאחד נוכל לשנות את רוע הגזירה.

המן מייצג את האגו, מסבירים בני ברוך, וכרגע הוא השולט עלינו. אנו נוהגים כמו המן, חושבים על עצמנו בלבד, מנסים לנצח את אויבינו בכוח הזרוע, ומפסידים. חוסר האחדות הוא שמחליש אותנו, ורק אם נלך בדרכו של מרדכי נוכל להפוך את הגורל ולצפות לסיום טוב של הסיפור.

האיומים עלינו גדולים, וכביכול אינם קשורים למה שאנחנו נעשה או לא נעשה. חיזבאללה, איראן, חמאס, דעא"ש, והאנטישמיות הגואה בכל העולם. אפילו ארצות הברית כבר אינה ידידה נאמנה כבעבר. אז אפשר להאשים בכך את ביבי, את האנטישמים ועוד תופעות חיצוניות, אבל בעצם, הבעיה היא שאיננו ממלאים את תפקידנו, ממש כמו יהודי פרס בימי אחשוורוש. איננו מתחברים בינינו, איננו מאוחדים, וכשאנו לא מאוחדים, העולם סובל וגורם לנו לסבל.

המן או מרדכי
עד היום ניסינו רוב הזמן את גישתו של המן. ניסינו להיות עם ככל העמים ולהכניע את אויבינו במלחמה, אבל שכחנו להתאחד. למעשה, רק מלחמות מחזירות אותנו להרגשת איחוד זמנית, ובשביל זה הן כאן. דרכו של מרדכי היא זו שתאפשר לנו להפוך את הפור פעם נוספת, לתלות על העץ את האגו שמפריד בינינו ולמלא את תפקידנו בעולם, כך שאומות העולם יישאו אותנו על כפיים ברחובות העיר.