החברה היא כמו קנה מידה לבדיקה בשבילי, שכלפיו, כלפי המספר הזה, כלפי המימד הזה, כלפי התכונה הזאת אני בודק.
אני לא יודע מה זו חברה, זה משהו שמעורפל לפני ואני לא יודע בדיוק, אלה הגופים או שזה החיבור ביניהם או שאלה ניצוצות או שזה הבורא, אינסוף? לא יודע מה זה. אבל ביחס שלי למשהו המעורפל הזה, בלי להיכנס מה זה שם, מה זה אליו, רק לדבֵּר מהיחס שלי, אני יכול לבדוק, למדוד, את ה"מי אני, איפה אני נמצא".
אם אני לא מסתכל עליהם, לא רואה או לא מזהה אותם, דבר אחד, או שאני מזלזל בהם "מי הם, מה הם כבר? אני הבוס, אני משהו גבוה", או שהם לומדים יחד איתי, בכל זאת אני מתייחס אליהם ברחמנות, "חברים שלי לעת עתה שאני לומד איתם יחד", או שאנחנו הולכים בדרך, לומדים משהו מיוחד, או שאני מתחיל להתייחס אליהם כבר יותר ברצינות. יותר ברצינות מתחיל להיות מזה שאני מתחיל לזהות שהעתיד שלי תלוי בהם. כאן זו נקודה שכל אחד ואחד צריך להרגיש אותה חד, כמו דקירה פנימית, האם הוא עבר אותה או לא?
האם אני הגעתי לקביעת המצב, שהתרשמתי, שנרשם בי, שאני תלוי בהם או עוד לא? מרגע שאני מרגיש שאני תלוי בהם, זה יכול להיות רופף, פה ושם, פה ושם, עד שאני מגיע לזה שזהו, תלוי אני בהם. מזה שאני תלוי בהם והלאה מתחיל להיות חשבון איתם באמת. החשבון הוא כך, אני הרי רוצה להגיע לבורא, ששׁם לפני את הכיתה הזאת, את הקבוצה הזאת, את התנאי הזה. הוא שׁם, מה לעשות? אז אני מתייחס אליהם כמו לאמצעי. הקבוצה זה כמו שכתוב בשיר "קרש קפיצה לבורא". שאני מתייחס לקבוצה, כמו קרש קפיצה לבורא.
זאת אומרת, כאן השאלה. א', אם הייתי משתוקק לבורא ומגיע אליו בלי קבוצה, מה טוב. או שאני מתייחס לקבוצה לא כך שאין ברירה, אלא אני רוצה להגיע דווקא עם החברים, עם הקבוצה, אבל הבורא זה העיקר, והקבוצה זה המשני, שאני מתייחס אליו יותר חשוב מאשר לקבוצה. או שאני מגלה את עצמי שדווקא דרך הקבוצה, דווקא איתם יחד, בלי לעזוב אותם, רק בתנאי הזה, אני רוצה להגיע לבורא. או יכול להיות שאני דואג שרק הם יגיעו לבורא ואני לא, העיקר שאני אשקיע בהם שהם יעשו את זה. איך לחלק את כל המצבים האלה ל"צדיק אינו גמור" ו"צדיק גמור"? "דרגת בינה" ו"דרגת כתר". אלה דרגות רוחניות גבוהות ואת כולן אני מברר רק כלפי היחס שלי לקבוצה.
אני מוסיף עוד רמז. התשובה הראשונה נקראת "תשובה מיראה", התשובה השנייה נקראת "תשובה מאהבה". "תשובה מיראה" מפני שעוסק באהבת החברים מתוך יראה. "תשובה מאהבה" מתוך שעוסק באהבת חברים מתוך אהבה. תנסו להבין לָמה. כלפי מה זה יראה ואהבה?
"להשפיע על מנת להשפיע", "צדיק אינו גמור", "חפץ חסד", דרגת בינה", "תשובה מיראה", שעוסק באהבת החברים מתוך יראה, מתוך פחד, מתוך חובה כאילו. התשובה מאהבה זה "לקבל על מנת להשפיע", "צדיק גמור", שעוסק באהבת החברים מתוך האהבה. מה הקשר?
מתוך כנס צפון 2012