במה הבורא עוזר לנו, שמביא את כל העולם למשבר?

הפעולה היא, שאנחנו מפיצים בינינו, כולנו, את גדלות הבורא, שאז הוא יהיה בעינינו יותר גדול מכל מה שקורה כאן בעולם והוא השליט.

זאת אומרת, כל מה שקורה בעולם בא ממנו, ואז התפילה היא שיפתח לנו את עצמו, שאנחנו נרגיש את הגדלות שלו. זאת אומרת, לא שיפתח לנו, שאנחנו נהנה, אלא יפתח לנו רק את ההיבט האחד המיוחד הזה, שאנחנו נפחד ממנו, שאנחנו נכיר את הגדלות שלו.

"כבוד ה' לעמך"^[1] מה שנקרא. תן כבוד לעמך, שיראה את הכבוד שלו, את הגדלות שלו לנו. זה יעזור לנו, כתוצאה ממנו, סך הכל מי אנחנו, תוצאה מהפעולה שלו. יש פועל ויש פעולה. אנחנו הנפעלים. זה יעזור לנו לעבור מהפחד הגשמי לפחד הרוחני, שום דבר אחר בעולם, לא חשוב כמה שאנחנו נסתובב בעצמנו, זה לא יועיל לנו. לכן כל מה שקורה היום בעולם, קורה אך ורק כדי שנוכל לעלות מפחד גשמי לפחד רוחני. זה מעניין.

מה אתם חושבים? האם זו עזרה או ההיפך, הְכבָּדה, הפְרָעה? אפשר להגיד תמיד שהכל עזרה, איך יכול להיות שלא? תחשבו. זה לא פשוט. למה הוא עושה בעיות בכל העולם, אם בכל העולם אין שום בחירה חופשית? מה הם יכולים לעשות? אפילו מלחמה או שלום או כל מיני דברים, הכל הוא בעצם עושה. זה מה שנראה לנו, שאנחנו תלויים בידיהם של אומות העולם. "לב שרים ומלכים ביד השם"^[2]. למה הוא מעביר את כל הבריות, שבאמת סובלות ולא יודעות עבור מה וָלמה, למה הוא מעביר אותן דרך כל מיני פחדים, צרות, איומים? ומה זה מוסיף לנו?

אנחנו לומדים שבסך הכל רק אלו שמקבלים נקודה שבלב, שנקראים ישר-אל, ישראל, הם בעלי הבחירה והם יכולים לעשות שינויים בזה שעושים פעולות לקראת הבורא. כל יתר העולם לא. זאת אומרת, כל מה שנעשה בעולם, זה כדי שאנחנו נעשה את הפעולה הזאת, והפעולה שלנו היא היחידה, היא החיבור בינינו. בתוך החיבור בינינו לעשות דבקות עם הבורא "ישראל, אורייתא, קודשא בריך הוא חד הוא".

אז איך מה שקורה עכשיו בעולם משפיע עלינו? איך אנחנו צריכים לקבל את זה, באיזו צורה באמת זה פועל עלינו? האם זה בכלל פועל, האם אנחנו שמים לב לזה או שלא רוצים להכיר בזה, ואז בורא, ההשגחה העליונה, היא סובבת את זה בצורה עוד יותר קשה ואיך להצדיק בכלל את כל ההשגחה הזאת שבגלל שאני מתרשל מיליוני אנשים אולי סובלים? איך הסבל של העולם פועל על חובתי להגיע ל"ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא"? מה הקשר?

[1] "וירא כבוד-יהוה, אל-כל-העם." (ויקרא ט', כ"ג)

[2] "פלגי-מים לב-מלך, ביד-יהוה" (משלי, כ"א, א')

[3] מסכת סנהדרין, ד', ה'