אנחנו, כמו שהחברים אמרו כאן, נמצאים בגמילה מהרצון לקבל, מהאגו. אם לוקחים אותו ממני ואני נשאר ללא חומר דלק, אז מאיזה מקום אני אקח חומר דלק, כך שלפחות העליות והירידות יהיו אותו דבר. ואז אם אני מצרף עליה לירידה, וירידה לעלייה אני מתקדם. מאיזה מקום אני אקח חומר דלק בזמן הירידה, בזמן שאין לי, בזמן שהרצון לקבל לא עובד. אין ...

אם שתי מדרגות האלו הן כל כך מנוגדות, אחת נקראת "עלייה" שלי ואחת נקראת "ירידה", מה אני יכול לקחת ממדרגה למדרגה? האם אני יכול לקחת איזה תיק עם 20 קילו למטוס, לקחת איתי משהו ממדרגה למדרגה. נניח מהעלייה לזמן שאני יורד, או ההפך. אפילו מהירידה בזמן שאני עולה. בשביל מה? אולי ללמוד יותר טוב את המצבים האלו, זה לעומת זה. ...

דיברנו היום וגם אתמול, על כך שצריכים לחיות לא במצב שאנחנו נמצאים עכשיו, אלא במדרגה עליונה יותר, שהעיניים שלנו יהיו כלפי מעלה תמיד, שאנחנו נרצה להידבק לעליון. העליון זה נקרא שכולנו מחוברים יחד, ולא רק אנחנו, אלא כל העולם. שאני כמו בתפיסת המציאות מגלה שכל העולם זה אני, זה נשמה אחת שלי. במקרה כזה האם הייתי מתייחס היום למה שקורה ...

הפעולה היא, שאנחנו מפיצים בינינו, כולנו, את גדלות הבורא, שאז הוא יהיה בעינינו יותר גדול מכל מה שקורה כאן בעולם והוא השליט. זאת אומרת, כל מה שקורה בעולם בא ממנו, ואז התפילה היא שיפתח לנו את עצמו, שאנחנו נרגיש את הגדלות שלו. זאת אומרת, לא שיפתח לנו, שאנחנו נהנה, אלא יפתח לנו רק את ההיבט האחד המיוחד הזה, שאנחנו נפחד ...

אנחנו צריכים להעביר את הפחדים האלה, להעלות אותם לפחד הרוחני, האם אני אוכל לממש את המשימה שהבורא נותן לי בגלל שהוא נתן לי, בגלל שבזה אני עושה נחת רוח לו. אפילו לא לטובת העולם, שאני חייב להציל את העולם, כי יוצא שאני חייב להציל את העולם מהבורא הרע. אלא אני חייב לעשות זאת כאותה פעולת יונה הנביא, שבסופו של דבר ...

כתוב, "הכל במחשבה יתבררו"[1], שבמחשבה שלנו המיוחדת, המתחדשת בכל רגע, אנחנו יכולים לברר את כל התוצאות מהשבירה ולהגיע לתוצאה. אני שמעתי כאן שאומרים שזה הכנס האחרון. שמעתי שיש לאנשים פחד גדול מאוד על המתרחש בחוץ. על מה שבעצם כל העולם מפחד, מלחמת עולם, הייסורים הגדולים. תתארו לעצמכם איך זה להיות במקום האנשים שלא יודעים ולא מבינים כלום ותולים את עצמם ...

כשאנחנו נהייה מתוקנים לגמרי, אנחנו נהייה במצב שנקרא "אין סוף". ומה קיים אותו מצב אין סוף או המצב שלנו? המצב שלנו זה נקרא "העולם המדומה", לכן הוא משתנה בהתאם לאיך שאני מתקן את הראייה שלי, את היחס שלי. ומצב אין סוף קיים כל הזמן, לכן נקרא "אין עוד מלבדו", איפה שנמצאים אנחנו בצורה המתוקנת, המחוברת לגמרי, לכן נקרא "אין עוד ...

העיקר בשבילנו בכל התרגילים האלה, להבין שהכל נמצא כאן, בינינו, בחיבור בינינו. איך אנחנו רק מייצבים את כל החלקים האלה שנראים לנו מרוחקים, איך אנחנו מייצבים אותם בדיוק יחד ששם אנחנו מוצאים את טיפת האיחוד, זו המטרה. אז איך אנחנו מגיעים לדביקות בבורא ממה שדיברנו, "אני, אח"פ דעליון, קבוצה, מציאות"? אז דיברנו על זה שאח"פ דעליון, אם אנחנו מאתרים אותו ...

איך הקבוצה, איך אח"פ דעליון אז פועל עלינו, איך צריך לפעול על כל אדם ואדם, כדי לעורר אותו נכון להידבק אליו, כדי לעלות כל חבר וחבר? איך הקבוצה אם כך צריכה להתייחס לכל חבר וחבר? שהיא נניח אח"פ דעליון ואנחנו כך מרגישים כלפי כל אחד ואחד, איך אנחנו צריכים להציג את עצמנו? לא להיזכר במה שכתוב במאמרים שקראנו, שמענו, רב"ש, ...

אחרי שדיברנו כל כך הרבה על תפיסת המציאות, מצד אחד אני נמצא בהרגשה שאני זה אני והעולם החיצון זה עולם. מצד שני, מסבירים לי המקובלים והיום גם מהמדע, אני שומע, עוד לא מבין כל כך, אבל אני שומע שכל מה שאני מרגיש אני מרגיש בכלים שלי, בחושים שלי. ולכן מה שנראה לי שנמצא משהו בי או בחוץ, זה הכל נראה ...