תגובות כבויות להודעה זו

עולם אחד, משפחה אחת

הקבוצה, שמפתחת בי את החשיבות לחיבור וכל הזמן מעוררת אותי ומחייבת אותי לחיבור, רק היא, הסביבה הזאת, הופכת לי את הדרך.

אני לא יודע איך להגיע לרוחניות, והיא נותנת לי דוגמה איך להתחבר יותר מבפנים, איך להכניע את עצמי יותר, היא בעצם מביאה אותי לחיבור. כך אנחנו מגיעים למדרגה הרוחנית הראשונה, מעבר למחסום. כשהפכנו את האגו שהיה לנו, את כל הדחיות נגד החיבור והאיחוד, לכוחות של חיבור ואיחוד, זה נקרא "עזר כנגדו".

מהשלב הראשון אנחנו מתקדמים לשלב השני. איך? מתגלה בנו האגו הגדול יותר, של המדרגה השנייה. אם אני שוב הולך לחיבור על ידי הקבוצה, אז ככל שאני יותר מתקדם לחיבור, האגו שלי מתחיל להראות לי את עצמו. ואם אני לא נמשך לחיבור אני לא מגלה אותו בכלל. לכן האנשים בעולם שלנו  בכלל לא מבינים על איזה אגו אנחנו מדברים. לא מדובר ביחסים שבין בני האדם, כשאני רוצה להרע או להיטיב עם מישהו. אנשים חושבים שיחס רע לשני נקרא "אגו" ויחס טוב לשני נקרא "אלטרואיזם". אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים רק כלפי נקודת האיחוד.

לכן, אחרי המדרגה הראשונה שגיליתי, אם אני ממשיך לרצות להתחבר עם הקבוצה, אז אני מגלה את ה"אגו" השני ועובד נגדו כדי להתחבר עם הקבוצה, ומגיע למדרגה השנייה. יש לנו מאה עשרים וחמש מדרגות עד לחיבור המלא. עד שמגיעים לנקודה שנקראת "טיפת האיחוד" ובה כל האנושות, כולנו יחד, בנקודה אחת.

איזו סביבה צריכה להיות כדי לתת לי אפשרות, הזדמנות, לגלות את האגו הנכון, להבדיל אותו מהאגו הבהמי של העולם הזה ולהפוך אותו לכוח התקדמות?  כיצד צריכה הסביבה לפעול עלי כדי שאני אגיע למטרה?

הגענו לכאן במאמצים גדולים, זה לא קורה כל חודש, ויש לנו הזדמנות מיוחדת. איך אנחנו יכולים להשתמש בכנס הזה, בסביבה ובקבוצה הזאת, בחיבור הגדול הזה, להשפיע מהר אחד על השני, כדי שנתחיל לראות איפה נקודת החיבור, ומה אני צריך לעשות בשבילה? איך אני מגיע לעולם הרוחני? איך אני מגלה אותו? ואיך אנחנו צריכים לחשוב כדי לעזור לכולם להגיע לנקודה הפנימית בתוך הרחם שלנו? כי אנחנו נכנסים לתוך הקבוצה כמו טיפה לתוך הרחם ומתחילים להתפתח שם כמו עובר. איך ניתן לכל אחד, לכל חבר וחברה מאיתנו, עטיפה שהוא או היא יתפתחו כמו טיפה ברחם? איך נשפיע על כל אחד?

תגובות סגורות .