תגובות כבויות להודעה זו

מה זה אהבה?

נשאלה קודם שאלה על אהבה, נמשיך את הנושא הזה קצת.

השאלה הייתה, מפני שלא מובן לנו מה זה נקרא אהבה. איך אנחנו יכולים לתת לזה הגדרה, מתי אנחנו מרגישים אותה, במה היא מתבטאת, איפה אני יכול להרגיש את זה? מה ההבדל בין האהבה שאנחנו מרגישים כאן בעולם הזה, אהבה למשהו שאני אוהב, למישהו שאני אוהב, לבין מה שאנחנו מדברים על אהבת חברים? ומה ההבדל בין אהבת החברים לאהבת ה'?

יש משהו שנקרא "אהבה", איזה מושג, והמושג הזה הוא מאוד רחב, אנחנו רואים מהעולם הזה, מהדברים הגשמיים שיכולים להיות ביני לבין דומם, לצומח, לחי, אפילו לבני אדם, למדבר שבעולם הזה. ולאהבה לחברה שלנו, שהיא חברה מיוחדת, זאת אומרת יש כאן אהבה מיוחדת. ואחר כך אומרים, שבכלל העיקר זה "ואהבת לרעך כמוך", שזוהי ההרגשה הכללית שצריכה להיות. ואחר כך "ואהבת את ה' א-לוהיך", אהבת ה', שזה כבר הכל, כיסוי על הכל.

אז מה זה נקרא אהבה? ואולי אנחנו בעולם שלנו מבלבלים את עצמנו עם המושג הזה? בואו נדבר, בקצרה, ושכל אחד ידאג שתהיה לאחרים גם הזדמנות לדבר. כמה שיותר קצר, אפילו שאחד אומר חצי משפט, והשני גומר אותו, זה גם טוב.

אין לנו הרגשת הזולת. אנחנו רואים בעולם שלנו, אפילו בין החיות, שמתוך האהבה הטבעית שיש לאמא לבנים שלה או לאיזו חיה לצאצאים שלה, היא מפתחת דאגה טבעית. זאת אומרת, האהבה מתבטא בדאגה לשני. אצלנו זה הפוך, אנחנו מגיעים מתוך דאגה לאהבה. גם דאגה אין לנו, אבל זה שאני רואה איך כל חבר וחבר דואג לחברה, בזה הוא משתוקק להגיע לאהבה.

איך אנחנו צריכים לדאוג זה לזה, במה בדיוק לדאוג זה לזה, כדי להגיע לאהבה? בעולם שלנו מאהבה אנחנו דואגים לשני, כי הוא נעשה חשוב לנו. וברוחניות, שאין לנו אהבה, אנחנו יכולים לדאוג בצורה מלאכותית זה לזה, ואז להגיע לאהבה. בצורה הפוכה. זאת אומרת, בעולם שלנו מאהבה לדאגה, וברוחניות מדאגה לאהבה.

על מה בדיוק אני צריך לדאוג כדי להגיע לאהבה רוחנית?

אם האהבה מתבטאת בדאגה למי שאני אוהב, אז במה בדיוק אני צריך לדאוג לחבר, לקבוצה, לאנושות, להכל, כדי להגיע לאהבה? מה בדיוק אני צריך לדאוג שיהיה לו, שיהיה לה, למערכת כולה? מהו העיקר שאני מאחל?

בעולם שלנו אנחנו מרגישים אהבה, ואז אנחנו מפעילים דאגה. בעולם הרוחני אנחנו מפעילים דאגה ואז אנחנו מגיעים לאהבה כלפי הזולת, כלפי החברים. מתי אני זקוק לאהבת ה'? מתי אני מפתח אהבה לבורא?

האם מכך שאני מרגיש דאגה לחברה, שאני דואג להם ורואה שאני לא מסוגל לעזור להם בכלום חוץ מלעורר את כוח ההשפעה הכללי שיעזור להם, ואז אני מתחיל לדאוג לכוח הכללי הזה שיתגלה בהם. ובדאגה לכוח הזה, לבורא, אני גם מגיע מדאגה לאהבה אליו. תחשבו.

מתוך כנס חיבור בצפון 2012

תגובות סגורות .