תגובות כבויות להודעה זו

כנס בערבה ינואר 2013 "שלהבת במדבר"- חלק א'

אנחנו לומדים איתכם על שבירת הכלים ואיך שהכלים האלה אחר כך מתחילים להיתקן.

האור ששבר את הכלי, עוזר אחר כך לכלים האלה להתכלל, להתערבב ואחרי שהתכללות שלהם לאט לאט מתקדמת, בהתאם לזה התיקונים מתקדמים. בדרגות שהרצון לקבל הכללי עדיין לא מרגיש את עצמו, הוא נמצא בדרגות דומם, צומח וחי, האור מקדם אותן, לוחץ עליהן בצורה טבעית, כמו שהוא עשה לפני כן מלמעלה למטה כך גם ממטה למעלה, כך גם בדרגות שבהן האדם יוצא.

יש תקופות בהתפתחות האדם שבהן הרצון שלו הוא דומם, צומח וחי, הוא מתקדם, הוא לא יודע איך, לאן, מה? ירדנו מהעצים, התפתחנו מהקוף, התחלנו להתפתח הלאה, בדרגת האדם הגשמי, הארצי, כך התפתחנו במשך אלפי שנים, ואנחנו לא יודעים איך, אלא האור פועל ומקדם אותנו.

גם בחיים שלנו עכשיו, אנחנו רואים את מה שעברנו, ואנחנו מחויבים מצד הקבלה להגיד שהכל עשה ה', הבורא, "אין עוד מלבדו". רגע שעבר, נרשם כבר על שמו, אתה לא יכולת לעשות שום דבר, ברגע הבא, אם אתה יודע שאתה נמצא בהתפתחות על ידי המאור, אתה יכול להתפתח יחד עימו, בהסכמה ובזירוז ההתפתחות.

מה שאנחנו מסוגלים לסייע להתפתחות שלנו הוא רק בזירוז שלה, בכך אנחנו לא סתם מזרזים את הזמנים, בכך אנחנו נדבקים לבורא, מתקדמים אליו, נמשכים אליו, מסכימים עימו במה שהוא עושה לנו, כי הוא רוצה לקדם אותנו. הנטייה שלנו להתפתחות חייבת להיות כדי לעשות לו נחת רוח כמו שכתוב, לשמח אותו בזה שאנחנו מצטרפים לאותו התהליך.

האנושות התפתחה במשך אלפי שנים. עד שהתחילו להתגלות בתוך האנושות רצונות כאלה שהם הרגישו שהם רוצים להצטרף להתפתחות, הם חייבים להצטרף, הם לא יכולים להתקיים בלי זה. כי קיום ללא השתתפות עצמית בהתפתחות שלנו, הוא כמו שאני לא חי. אני חייב לדעת לאן, ולמה, ולאיזו צורה, אני צריך להגיע, מי מנהל אותי, ואיך אני מגלה אותו ומתחיל לעשות פעולות, צעדים, יחד עם הכוח הזה. כשאני מתחיל לגלות אותו, אני מתחיל לגלות שפתאום אני לא מסכים להתפתחות הזאת, שיש בי משהו שעוצר אותי, אני לא רוצה ללכת בהרמוניה, בחיבור עם אותו הכוח המפתח אותי. הוא מפתח אותי לטבע אחר, להתעלות מעלי, להשתנות נגד הרצון שלי, אני מתחיל להתנגד, אני לא מסכים, אני לא מגלה בי כוחות שיכולים ללכת עם זה, אני לא מגלה שום רצון, שום צורך.

תגובות סגורות .