תגובות כבויות להודעה זו

"אני הויה לא שניתי". שיעור בני ברוך 12.1.11

הנטייה לאהבת הזולת נקראת הנשמה שלי. אנחנו לומדים שאין חידוש בבריאת העולם –  – שמלכתחילה הכול נעשה ונגמר ולא חסר כלום. לכן תמיד אצלנו זה "ממעשיך הכרנוך", "כל הפוסל במומו פוסל", כלומר אנחנו תמיד מגלים את הבורא מתוך התכונות שלנו.  כדי לתת לנברא את ההרגשה מיהו, מהו, איפה הוא נמצא, מי הוליד וברא אותו ועוד הבחנות במעמד של הנברא, עד שכל הטוב והמטיב של הבורא יתגלה, הנברא עובר שינויים. וכל השינויים האלה הם נובעים מ"סוף מעשה במחשבה תחילה", שבמחשבה תחילה הבורא רוצה שהנברא יהיה כמוהו, במצב הטוב ביותר.  פירוש על כתב קודש הוא מקשר. משהו שקצת מוריד לי, או בסגנון, או בגובה, או ביחד בהרבה הבחנות.  בעל הפירוש חייב להיות ממש בשתי מדרגות: במדרגה שממנה הוא מקבל את המקור, ובמדרגה התחתונה, לאן שהוא רוצה להביא את המקור. לכן עד היום הזה אין תחליף לפירוש הסולם על הזוהר. כי בעל הסולם השיג מצד אחד דרגת האר"י ועל ידה את דרגת בעלי הזוהר, ומהצד השני הוריד את זה אלינו בצורה שבה הוא פירש את הדברים. לכן אנו באמת לא צריכים יותר מלהשתדל לממש את זה עלינו.

חכמת הקבלה לא מתגלה אף פעם בתוך הנשמה אלא בקשר בין הנשמות, בהשפעה ממני החוצה. אם יש שינוי לכיוון זה, זה נקרא תוצאה מהשפעת חכמת הקבלה. רק בזה. אין לי במה לשים לב אלא במה שאני נמשך החוצה כלפי אחרים, כלפי הבורא. רק בזה אנחנו צריכים לראות שינוי ולא במקום אחר.  ישנם המון ספרים שהאנושות חיברה, וכולם לא מגיעים לאמת, כי אדם לא מסוגל לזה. כי אם אנחנו לא מתעלים המציאות שבה אנו נמצאים, אנחנו לא מסוגלים לעשות בזה כלום. לכן אנחנו צריכים לחכמת הקבלה המעשית, כלומר לעשות תיקונים על עצמנו, להתעלות מעל הגובה שלנו, להתחיל להכיר את הכלי שלנו ואיך שהוא מתפעל, וכך נגיע להכרת הגבולות שבהם אנחנו נמצאים.  חכמת הקבלה מביאה אותך למצב שבו אתה יודע היכן אתה נמצא.  חכמת הקבלה נותנת לנו שליטה בכלים שלנו, ויכולת, אמצעי להיות בביקורת כלפי ה"אני".  "אין חכם כבעל ניסיון" – אם החכמה שלך מתוך ניסיון, אתה חכם, ואם היא מחוץ לניסיון, אתה טיפש, כי אתה מתבסס על משהו לא מציאותי.  כשאנו מדברים על פעולות בין אדם לחברו, אנו רוצים שפעולות האלו יופיעו בעולם הזה, המוחשי, בחברה האנושית כולה, ושיתגלו כאן כאלה יחסים שלהם אנו יכולים לקרוא "עולם אין סוף".

לזה אנו רוצים להגיע – שכאן בכדור הארץ, בין הבהמות, יהיו יחסים כאלה שיקראו "הנשמה האינסופית". כשנגיע לזה, נגיע לעולם אחר.  היום בעולם, אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את הכול ולהכיר בזה שאנחנו – אני, כל האנושות, כל הטבע בדרגות הדומם, הצומח והחי והבורא – נמצאים במערכת אחת שנקראת "מערכת אין סוף", וכמה שאנחנו מסוגלים להתאים את עצמנו אליה נרוויח, וכמה שלא נרצה או לא נוכל להתאים את עצמנו אליה, בהתאם לרמה שבה היינו כבר צריכים להיות, נפסיד. זה הכול.  כדי להגיע למטרה הגבוהה, צריך לממש אותה פשוט כאן בין החברים. אין לך מטרה אחרת. אחרת אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. אם אתה לא מדביק את המטרה ביחסים בינינו, אז אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. החומר זה אנחנו, והצורה היא צורת האהבה שצריכה להתיישב כאן בינינו.  אם נבטל את כל מה שמחלק בין בני אדם – דתות, אמונות, לאומיות – בעיקר פנימית ולא חיצונית, כך שכולנו יחד נהיה כאיש אחד בלב אחד – זה יעזור לנו למנוע את האסונות שמאיימים להחריב את עולמנו.אנחנו לומדים שאין חידוש בבריאת העולם – "אני הויה לא שניתי" – שמלכתחילה הכול נעשה ונגמר ולא חסר כלום. לכן תמיד אצלנו זה "ממעשיך הכרנוך", "כל הפוסל במומו פוסל", כלומר אנחנו תמיד מגלים את הבורא מתוך התכונות שלנו.  כדי לתת לנברא את ההרגשה מיהו, מהו, איפה הוא נמצא, מי הוליד וברא אותו ועוד הבחנות במעמד של הנברא, עד שכל הטוב והמטיב של הבורא יתגלה, הנברא עובר שינויים. וכל השינויים האלה הם נובעים מ"סוף מעשה במחשבה תחילה", שבמחשבה תחילה הבורא רוצה שהנברא יהיה כמוהו, במצב הטוב ביותר.  פירוש על כתב קודש הוא מקשר. משהו שקצת מוריד לי, או בסגנון, או בגובה, או ביחד בהרבה הבחנות.  בעל הפירוש חייב להיות ממש בשתי מדרגות: במדרגה שממנה הוא מקבל את המקור, ובמדרגה התחתונה, לאן שהוא רוצה להביא את המקור. לכן עד היום הזה אין תחליף לפירוש הסולם על הזוהר. כי בעל הסולם השיג מצד אחד דרגת האר"י ועל ידה את דרגת בעלי הזוהר, ומהצד השני הוריד את זה אלינו בצורה שבה הוא פירש את הדברים. לכן אנו באמת לא צריכים יותר מלהשתדל לממש את זה עלינו.  חכמת הקבלה לא מתגלה אף פעם בתוך הנשמה אלא בקשר בין הנשמות, בהשפעה ממני החוצה. אם יש שינוי לכיוון זה, זה נקרא תוצאה מהשפעת חכמת הקבלה. רק בזה. אין לי במה לשים לב אלא במה שאני נמשך החוצה כלפי אחרים, כלפי הבורא. רק בזה אנחנו צריכים לראות שינוי ולא במקום אחר.  ישנם המון ספרים שהאנושות חיברה, וכולם לא מגיעים לאמת, כי אדם לא מסוגל לזה. כי אם אנחנו לא מתעלים המציאות שבה אנו נמצאים, אנחנו לא מסוגלים לעשות בזה כלום. לכן אנחנו צריכים לחכמת הקבלה המעשית, כלומר לעשות תיקונים על עצמנו, להתעלות מעל הגובה שלנו, להתחיל להכיר את הכלי שלנו ואיך שהוא מתפעל, וכך נגיע להכרת הגבולות שבהם אנחנו נמצאים.  חכמת הקבלה מביאה אותך למצב שבו אתה יודע היכן אתה נמצא.  חכמת הקבלה נותנת לנו שליטה בכלים שלנו, ויכולת, אמצעי להיות בביקורת כלפי ה"אני".

"אין חכם כבעל ניסיון" – אם החכמה שלך מתוך ניסיון, אתה חכם, ואם היא מחוץ לניסיון, אתה טיפש, כי אתה מתבסס על משהו לא מציאותי.  כשאנו מדברים על פעולות בין אדם לחברו, אנו רוצים שפעולות האלו יופיעו בעולם הזה, המוחשי, בחברה האנושית כולה, ושיתגלו כאן כאלה יחסים שלהם אנו יכולים לקרוא "עולם אין סוף". לזה אנו רוצים להגיע – שכאן בכדור הארץ, בין הבהמות, יהיו יחסים כאלה שיקראו "הנשמה האינסופית". כשנגיע לזה, נגיע לעולם אחר.  היום בעולם, אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את הכול ולהכיר בזה שאנחנו – אני, כל האנושות, כל הטבע בדרגות הדומם, הצומח והחי והבורא – נמצאים במערכת אחת שנקראת "מערכת אין סוף", וכמה שאנחנו מסוגלים להתאים את עצמנו אליה נרוויח, וכמה שלא נרצה או לא נוכל להתאים את עצמנו אליה, בהתאם לרמה שבה היינו כבר צריכים להיות, נפסיד. זה הכול.  כדי להגיע למטרה הגבוהה, צריך לממש אותה פשוט כאן בין החברים. אין לך מטרה אחרת. אחרת אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. אם אתה לא מדביק את המטרה ביחסים בינינו, אז אתה מתעסק בצורה מופשטת מהחומר. החומר זה אנחנו, והצורה היא צורת האהבה שצריכה להתיישב כאן בינינו.  אם נבטל את כל מה שמחלק בין בני אדם – דתות, אמונות, לאומיות – בעיקר פנימית ולא חיצונית, כך שכולנו יחד נהיה כאיש אחד בלב אחד – זה יעזור לנו למנוע את האסונות שמאיימים להחריב את עולמנו.

תגובות סגורות .