הסדנה הסתיימה. במשך דקה אחת נסגור עיניים ונחשוב יחד על הדמות הזאת, כמה שהיינו רוצים להתכלל בה, באימא כזאת, להתחבר ולשכוח מהכול, חוץ מזה שמרגישים אותה. שאלה: איך להעביר את החיסרון שלנו לגברים בצורה הנכונה? אנחנו נלמד את זה בסדנה הבאה. בסדנה הזאת אנחנו התעסקנו ביצירת הכלי שלנו, האמא הגדולה, האישה האחת הגדולה. איך להעביר את החיסרון שלנו לגברים. שאלה: ...

אחזור על חוקי הסדנה. סדנה היא מעבדה, שבה אנחנו יושבות ומשתדלות להתחבר. האמת, זה בכלל לא חשוב מה שהחברות שלי אומרות. חשוב כמה שאני מכניע את עצמי כלפיהן. אני יכול לא להבין אפילו בכלל מה שהן חושבות, כי מטרת הסדנה שאני (ראו שרטוט מס'1) אשב מול החברות שלי וארגיש את עצמי שאני פחותה מהן, שהן יותר גדולות ממני. אלה שני ...

קטע שני מתוך כתבי רב"ש: "האדם צריך לקבל על עצמו מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא", שהם בחינת מוחא וליבא." זאת אומרת, צריכים לקבל את החוק הרוחני, ההשפעה וההתפתחות לקראת ההשפעה, כחוק. זהו, זה מעלינו. כל הטבע שלנו, היקום שלנו, כדור הארץ הקטן, החיים שלנו, כל זה ועוד הרבה יותר מזה שאנחנו לא מגלים עדיין, הכל נמצא תחת חוק אחד. ...

החברים שלנו קיבצו כאן כמה קטעים מאוד מעניינים, מאוד מרגשים, ומאוד מיוחדים, מכתְבי בעל הסולם ורב"ש. אני אקרא אותם, ואנחנו נדון עליהם, אחר כך נברר אותם על ידי שאלות ותשובות, נעבור את אותן הרגשות שעברנו אתמול, רק בדרגה יותר עליונה ומבוררת. אנחנו כבר צריכים להיכנס לזה להרגל, איך שכל אחד מרגיש שכולם שייכים לאותו הכלי, לאותה המשפחה, לאותה הנשמה האחת, ...

זהו שלב מאוד חשוב. הרגשנו מה זה להתעלות מעל עצמו, מה זה לתת מקום לחבר, לזולת במקום עצמו, מה זה להתכלל בתוך הזולת, להתחבר עם הזולת. כל מיני הרגשות כאלו של כניסת כולם לנקודה אחת, שאף אחד לא תופס מקום, אלא על ידי זה שמבטלים את עצמם, אז יש מקום לכולם. זה מה שאומרים על בית המקדש, אם עומדים צפופים, ...

שאלות ותשובות. שאלה: בזמן שאני נמצא עם החברים שלי במעגל, איך אני מזהה את ההבדל בין מה שאני חושב שאני מרגיש כלפיהם, לְבין מה שאני באמת מרגיש כלפיהם? איך אפשר באמת לחשב את זה, לברר את זה? רק דרך בירור החיסרון אנחנו יכולים לברר את זה, בכל חיסרון יש חמש דרגות, שורש, א', ב', ג', ד', ורק בדרגה האחרונה אני ...

חשבנו תמיד שאנחנו חייבים לעבוד כנגד הקבוצה, ועכשיו אנחנו לומדים שאנחנו חייבים לעבוד כנגד הבורא. הקבוצה היא המתאם, העליון ממני והבורא כעלי עליון. זאת אומרת, קודם אני צריך לחשוב על הבורא, איך אני מגיע להשתוות עימו, ואז כתוצאה מזה אני כבר בונה את היחסים שלי עם הקבוצה. אם אני דורש עכשיו חיסרון שעליו בטוח אני מקבל אחר כך תשובה, תגובה, ...

אפילו שאני נכלל מעוד כמה אנשים שנמצאים לידי, אנחנו לא מגלים בתוכנו כוח להתקדם. אנחנו יכולים לעורר כל אחד במילים אפילו עד דמעות, עד מצב שיש בנו איזה לחץ פנימי, נפשי, מיוחד,  אבל כנראה שאין בטבע שלנו אותו הכוח שאיתו נוכל לשנות את עצמנו, לא נוכל. כי כולנו כמו שאנחנו לומדים ומגלים עכשיו על עצמנו, מהרצון לקבל, וזה מתגלה יותר ...

אנחנו לומדים איתכם על שבירת הכלים ואיך שהכלים האלה אחר כך מתחילים להיתקן. האור ששבר את הכלי, עוזר אחר כך לכלים האלה להתכלל, להתערבב ואחרי שהתכללות שלהם לאט לאט מתקדמת, בהתאם לזה התיקונים מתקדמים. בדרגות שהרצון לקבל הכללי עדיין לא מרגיש את עצמו, הוא נמצא בדרגות דומם, צומח וחי, האור מקדם אותן, לוחץ עליהן בצורה טבעית, כמו שהוא עשה לפני ...

"איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם". " איש ואישה, זאת אומרת שתי הדמויות האלה, שני סוגי הרצונות העיקריים, "ויש לשאול הלא הם שניהם מנוגדים, ואיך אפשר שיהיה ביניהם שלום." זאת אומרת, איך ישלימו ביניהם? "אלא דווקא כשאדם נעשה זכאי, היינו שמהפך הקבלה להשפעה, המכונה קבלה בעל מנת להשפיע, אז יש שלום ביניהם."[1] זאת אומרת, אם כל אחד ואחד מתעלה מעל ...