בירור בתוך המחשבה

כתוב, "הכל במחשבה יתבררו"[1], שבמחשבה שלנו המיוחדת, המתחדשת בכל רגע, אנחנו יכולים לברר את כל התוצאות מהשבירה ולהגיע לתוצאה.

אני שמעתי כאן שאומרים שזה הכנס האחרון. שמעתי שיש לאנשים פחד גדול מאוד על המתרחש בחוץ. על מה שבעצם כל העולם מפחד, מלחמת עולם, הייסורים הגדולים.

תתארו לעצמכם איך זה להיות במקום האנשים שלא יודעים ולא מבינים כלום ותולים את עצמם רק בגורל. הם יכולים להיות עשירים מאוד, ועדיין כאילו הכל בסדר אצלם, אבל במפנים יש להם פחד, עוד יותר גדול אולי מאשר אלה שאין להם מה להפסיד, שהם עניים מאוד. אבל גם אלה וגם אלה, כולם, נמצאים בחוסר ודאות. אלה הייסורים הגדולים ביותר שיש לאדם, כשהוא לא יודע מה קורה ומה יקרה והמצב יכול בכל רגע להתפוצץ.

זו ההרגשה שיותר ויותר יורדת על העולם ומביאה את העולם למצב מאוד מסוכן. ודאי שאף אחד לא יכול ללחוץ על איזה כפתור ולהתחיל בזה תהליך, לרע או לטוב, אלא רק לפי פקודת הבורא. אין לבני אדם בעולם שלנו שום בחירה חופשית חוץ מאשר לנו. אנחנו כן קיבלנו בחירה חופשית בזה שאנחנו יכולים להתערב בכל התהליך. אנחנו כן יכולים לעשות תיקון.

אנחנו קודם כל צריכים להבין שמה שקורה, קורה כדי שאנחנו נתערב, כדי שאנחנו נעשה את הפעולות המוטלות עלינו. שאין שום גורל עיוור, אלא הכל מכוון כדי לעורר אותנו. אם אנחנו נפתח את הלב למה שקורה בעולם, נרצה לעשות פעולות לטובת העולם, אנחנו נגיע לתוצאה הנכונה.

כבר אמרתי שביום הכיפורים הבא עלינו לטובה, אנחנו קוראים "מפטיר יונה" בו מסופר על יונה הנביא. "נביא" נקרא מי שנמצא בקשר ישיר עם הבורא, זאת אומרת הגיע להשתוות הצורה, מבין אותו, מרגיש אותו. ואפילו יונה, בדרגה שלו, רצה לברוח מהמשימה שהבורא נתן לו.

הבורא אמר ליונה, לך לעיר הגדולה שהיתה אז, נינווה, ודבר עם האנשים שיחזרו בתשובה, תעורר אותם לאהבה, לחיבור. נינווה זה כמו כל העולם. ויונה סירב לעשות זאת, הוא ברח לים ועלה על אנייה. אנחנו מכירים את הסיפור שהיה אחר כך, שהיתה סערה והוא סיפר למלחים שהסערה היא בגללו, ואפילו אמר להם תזרקו אותי לים וכולכם תינצלו. זאת אומרת, הוא כבר התחיל להבין שהוא חייב להקריב את עצמו כדי להציל לפחות את האנייה.

בגישה כזאת הוא ניצל מהסערה על ידי הדג. אנחנו עוד נלמד פעם, וגם הזוהר מפרש, מה כל הכוחות האלה שהוא עבר, המדרגות. עד שהגיע בסופו של דבר ליבשה, ואז הבין מכל הסיבוב הגדול הזה שהוא חייב לבצע את המשימה הזאת, והלך לעיר נינווה וביצע אותה. זאת אומרת, הציל אותם, נתן להם את שיטת החיבור וכך העולם ניצל מחורבן.

אנחנו נמצאים בדיוק בזמן הזה, לכן לא צריך להיות פחד ממה שיקרה בעולם. צריך להיות פחד שאנחנו לא נוכל לממש את המשימה. הזוהר ב"הקדמת הזוהר" מסביר לנו שיש פחד שהוא פחד מהעולם הזה, שהכל יסתדר, שלא יהיו לי שום צרות ובעיות, פחד גשמי, בהמי. ויש פחד על העולם הבא, האם יהיה לי עולם הבא, האם יהיה לי גן עדן. כל הפחדים האלה הם פחדים אגואיסטיים, או על העולם הזה או על העולם הבא.

[1] הכל במחשבה יתברר (ספר הזוהר)