תגובות כבויות להודעה זו

תפילת רבים היא התנאי להזמין אור מקיף

כתוב בחכמת הקבלה שאם שני דברים דומים זה לזה, אז זה דבר אחד, לא יכול להיות שניים.

צריך להיות שוני ביניהם במשהו. אז למה אנחנו צריכים להגיע לשוויון, כמו שה-occupy wall street רוצים, ועוד כל מיני אחרים מוחים? במה צריך להיות שוויון בקבוצה?

ברור שכולנו נישאר שונים, אז במה נהיה שווים?

באיזה תנאי, באיזו צורה, אנחנו יכולים לדרוש, למשוך, לגלות את הכוח שנקרא אור המקיף, אור המחזיר למוטב, שיחבר אותנו לערבות, שאז אנחנו מגלים את הבורא, עולם הרוחני?

איך לדרוש את הכוח הזה שיתקן אותנו, איך להצליח שהוא יפעל עלינו? מה צריך בשביל זה, מהו התנאי להזמין אור מקיף?

באיזה תנאי אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב? באיזה תנאי אנחנו מזמינים כוח שמתקן אותנו, כוח שמביא אותנו לערבות? איזו דרישה צריכה להיות?

 

אני רוצה בכל זאת לברר את השאלה הקודמת. צריך להיות, גדלות המטרה, ייאוש מכוחות עצמו, להתחבר עם האחרים, לכל חבר, ואז מגיעים יחד להרגשה שנקראת "תפילת רבים". שאנחנו בינינו ניסינו הכל כדי להתחבר, והאור שמגיע הוא מחזיר למוטב. מה זה נקרא "מוטב"? לצעקה אמיתית.

האור המקיף מביא לנו את הבקשה האמיתית. לכן אנחנו לומדים בחכמת הקבלה, שיש אור המברר שנקרא "אור ע"ב ס"ג" ואור המתקן. גם כאן זה הולך בשני שלבים, קודם כל מיני פעולות, חיבורים, כנסים, לא חשוב מה, אחר כך עבודה בקבוצה, בחיבור, מנסים כך או אחרת להתחבר ולהתחבר, מזמינים כל פעם מאור, והוא מברר ומברר. מה הוא מברר? נותן לנו גדלות המטרה, המטרה גדולה, ואנחנו למטה לא יכולים לעשות שום צעד לקראתה. אבל גדלות המטרה והייאוש שלנו, שתי הנקודות האלה, מגיעות לשתי קצוות, אנחנו לא יודעים, אבל יש ביניהן כבר עשר ספירות. ואז המצב הזה, הפוטנציאל שביניהן, מפעיל את האור המתקן.

המצב הזה נקרא "תפילה", כי התפילה באה משתי נקודות. אחת, גדלות המטרה והשנייה היא שפלות עצמנו. ואז הצעקה הפנימית הזאת, מביאה לנו את האור המתקן. הוא מחבר את שתי הנקודות האלה דרך עשר הספירות, ומביא לנו כלי מלא.

הבורא ברא יצרים, יצר טוב ויצר רע. כתוב, "בראתי יצר רע". מתי הוא מביא לנו יצר הטוב? מאיפה בא היצר הטוב? תחשבו ביניכם. הבורא ברא יצר רע, ומאיפה מגיע היצר הטוב?

אני מרגיש שהרבה מצאו את התשובה. באמת אין יצר טוב, קיים רק יצר הרע שהבורא ברא מלכתחילה, ולכן הוא מודה בזה ומודיע לנו "בראתי יצר הרע". אבל על ידי התורה אנחנו מתקנים אותו והופכים אותו ליצר הטוב.

יצר זה רצון. רצון נשאר רצון. "רע", זה נקרא שאני רוצה כל פעם לעצמי ואז הוא רע לי, כי אני סוגר את עצמי בעולם הזה כמו בהמה קטנה, חי את השנים האלה וזהו, ואלה החיים הכי אומללים שיכולים להיות במציאות. יצר הטוב זה שאנחנו על ידי חיבור בקבוצה, כמה שמסוגלים להגיע אליו, רואים שלא מסוגלים, מתחילים לצעוק בתפילת רבים עבור החיבור שלנו זה נקרא "רבים", ואז מגיע המאור המחזיר למוטב, עושה את החיבור בינינו. ובתוך החיבור מתגלה הכוונה על מנת להשפיע, האור מתגלה, ואז במקום רע יש לנו יצר הטוב, אותו רצון עם הכוונה להתחבר עם הזולת.

מתוך כנס ONE בניו ג'רזי מאי 2012

 

תגובות סגורות .