תגובות כבויות להודעה זו

שיעור 04.09.13 ראש השנה תשע"ד- חלק ב'

כתבי רב"ש, כרך א', עשה לך רב וקנה לך חבר".

"ויש להבין את שינוי לשונות האלו, היינו "עשה" ו"קנה", ו"לכף זכות". והנה "עשיה" נקרא דבר מעשי. פירוש, שאין שם שום שכל רק מעשה לבד. היינו, אפילו שהשכל לא מסכים להדבר שהוא רוצה לעשות, אלא להיפוך, השכל נותן לו להבין, שלא כדאי לעשות את המעשה, זה נקרא עשה, היינו בחינת כח לבד בלי מוח, משום שהוא נגד הדעת.

ולפי זה יש לפרש על דרך העבודה, שזה שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים, זה נקרא "מעשה". כדרך שנותנין העול להשור, כדי שיחרוש לנו את הקרקע, אף על פי שהשור לא רוצה לקבל עליו את העבודה זו, ומכל מקום אנו מכריחים אותו בכח.

כמו כן במלכות שמים, גם כן אנו צריכים להכריח ולשעבד את עצמנו, מטעם מצות ה'," לא לחשוב שפעם יהיה לנו קל לעשות פעולות השפעה. אף פעם לא יהיה לנו קל. אף פעם. תמיד זה יהיה נגד הרצון לקבל. וזה טוב, כי אז, אם נסדר נכון את העבודה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהרצון לקבל, שהוא כך דורש לעצמו ואנחנו יכולים בלהתגבר עליו לעבוד מעליו, אז אנחנו זקוקים לבורא, אנחנו זקוקים לאור, לתיקונים, ואז אנחנו באמת בטוחים שהפעולה היא השפעה. זאת אומרת, מחוץ לרצון שלי לרצון של מישהו, או רצון של הזולת או דרך הזולת לרצון הבורא. "בלי שום טעם וסברה. וזה הוא בשביל, שהאדם צריך לקבל את מלכות שמים, לא מטעם שהגוף מרגיש שיצמח לו מזה משהו לתועלת עצמו, אלא מטעם להשפיע נחת רוח להבורא.

ואיך יכול הגוף להסכים לדבר זה. לכן מוכרח להיות סדר העבודה בבחינת למעלה מהדעת. וזה נקרא עשה לך רב." שלא תהיה לי שום הוכחה שכדאי לי לעבוד לבורא. אם אנחנו נדבר עם אנשים בעולם הם יגידו, "איך זה שלא? הרי הוא גדול, חזק, שולט, ברא את כל העולמות, ברא אותך, מסדר את הכל, הוא המנהל את כל המציאות, הכוח העליון, כוח הטבע", לא לגשם חלילה את הבורא לאיזו דמות, אלא כוח כללי. תראו מה שקורה בכל העולם, פיצוצים בכוכבים, מה שקורה על פני כדור הארץ, השמש והכל, מי אנחנו כאן? בקושי מחזיקים את עצמנו בחיים. זה הכל כוח עליון אחד, עליון מעלינו, שברא את הכל ומחזיק את הכל בכל מערכת החוקים, בכל העוצמה הזאת. אז מה זאת אומרת להתכופף כלפיו? ודאי שכמה שתתכופף יותר, תרוויח יותר. אם בן אדם חזק, מה אנחנו עושים? איכשהו נסתדר עימו. מה אפשר לעשות? האם אני אקפוץ כמו ילד קטן? אקבל מכות וזהו, עד שאכנע. אין מה לעשות, כוח גדול או כוח קטן, זה סך הכל מה שיש בטבע.

אז אם אנחנו נדבר כך לאנשים הרגילים שבעולם, זה ברור להם. ולכן מאמינים, ולכן משתחווים, ודווקא אנחנו לא. כי אצלנו מתעורר רצון לקבל כנגד אותה העבודה שאנחנו עושים, ותמיד אנחנו נמצאים בשליש אמצעי דתפארת. תמיד בהכרעה, כן או לא לקבל אותו, איך לקבל אותו. תמיד אני נמצא במצב שיכול לקבל אותו, או יכול להיות שלא. או כך או כך בכל רגע. וזה רק אצלנו.

 

תגובות סגורות .