תגובות כבויות להודעה זו

שיעור בוקר 04.09.13 שיעור 2- חלק ד'

החלק הראשון של השיעור מתוך מאמרי "שמעתי", מאמר א', "אין עוד מלבדו".

"הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כוח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר," הייתי אומר שכמעט כל הדברים הם כך, כי אם אני אגואיסט במאה אחוז ואני לא יכול לכוון את עצמי בשום דבר למטרה הנכונה, האמיתית, אז בכל מצב שאני פונה אני צריך לקבל סטירה כדי שאפנה לכיוון נכון יותר. אני פונה לכיוון אחר שנראה לי יותר נכון, אני מקבל עוד סטירה ופונה לכיוון עוד יותר נכון. כך אני צריך לקבל כמה סטירות כדי שמתוך זה אני אבחר את הכיוון הנכון באמת, כי כל דבר שהוא אגואיסטי זה לא זה. זה אגואיסטי וזה אגואיסטי, ראיתם פעם איך עובד שואב אבק אוטומטי? הוא נתקע, ממשיך ושוב נתקע, כך אנחנו, עד שנמצא את הציר למעלה. לכן אנחנו צריכים להבין שכל הדחיות הן כדי לעזור לנו למצוא את הכיוון הנכון ואסור לנו להתרגז על כך, מפני שרק בצורה כזאת הטבע שלנו יכול לקבל כיוון למטרה. "שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.

והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו,"  מכל מיני הכיוונים, מה הכיוון, אני נתקע בכל הקירות כמו שואב האבק, מה אני בסופו של דבר צריך להשיג, מה הכיוון הנכון, מה הציר הנכון?

תלמיד: למעלה.

מה זה "למעלה"? פנייה לבורא שיעזור מכל הלב, אחרת אני אבוד, זה הכיוון.

כותב בעל הסולם "זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה. והתועלת"  מכאן העניין "והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד."

הציר הוא לא לאיזה כיוון ללכת, אלא שאני מחוסר ברירה חייב לפנות לבורא, שאני בכלל נזכר בו, שאני יודע שיש ממי לבקש, ושהוא מסוגל לעשות, שיש לו רצון לעשות. מלכתחילה, אם אני ארצה הוא יעזור לי, הוא מצפה ואפילו מחכה לכך. זה הציר שאליו אנחנו צריכים להגיע אחרי כל מיני דחיות וסטירות.

אני זוכר שפעם נסעתי עם הרב"ש, הסתובבתי הרבה וחיפשתי חנייה סביב הסאונה שהיינו צריכים להגיע אליה, כי לא היו מקומות חנייה. ופתאום ליד הסאונה ממש, מצאתי חנייה קרובה. עברתי כמה רחובות, נכנסתי באין כניסה, והגעתי. הרב"ש אמר "איך ידעת שתכנס לכאן?", עניתי לו "כי עברתי יגיעה גדולה", הוא אמר "לא".

למה הכוונה? אם אתה חושב שאחרי הרבה יגיעה מגיעה לך הצלחה גשמית, זה לא נכון. בהתאם ליגיעה שנותנים, התוצאה הרצויה מיגיעה גדולה, היא דווקא כשאני רואה שאני אבוד "והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד." זאת מציאה, אין מתנה יותר גדולה ממנה.

תגובות סגורות .