תגובות כבויות להודעה זו

הניצוץ מול לב האבן

שאלה: איך אתה מחזיק גם בקשה מתוך חיסרון כללי, איפה המַעבר הזה?

אני עדיין לא מתבטל. עד הרגע האחרון, שהתפילה הזאת מתקבלת אצל הבורא, אני עדיין נמצא באגו שלי והקבוצה נמצאת באגו שלי, אבל זה כבר אגו אחר. זה נקרא כבר "לא לשמה". רוצים להגיע לשמה, להשפעה, ולא מסוגלים. רוצים את זה על מנת שיהיה לנו טוב, קבוצה, חיבור, להקה, איזו כנופיה, לא חשוב איך לקרוא לזה, אבל רוצים במשהו. רוצים במשהו להתבטל כדי להגיע להרגשה מה זו השפעה, מה התכונה הזאת. אנחנו נמשכים אליה. לָמה נמשכים? פיתחנו את הניצוצות שבנו, את הנקודות שבלב, פיתחנו אותן בכל זאת על ידי מאמצים מסוימים מצידנו. הן כבר יותר בהירות, יותר מאירות, יותר בוערות, הנקודות האלו. קצת יותר. חומר הדלק הוא אגואיסטי, אבל בכל זאת אני מוכן להצטרף במשהו. זאת היגיעה, לא יותר.

אבל אני מגיע למצב הזה יחד עם כולם, כאן כל המפתח. אני מגיע ככה עם כולם יחד בזה שמסוגלים לבטל כל אחד את עצמו, "טוב לי מותי מחיי", רוצים להיות ממש "כאיש אחד בלב אחד". זה דמיון, זה שקר, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אנחנו לחוצים. הבאנו את עצמנו ב"טריפ", אתה יכול להגיד מדיטציה, אתה יכול להגיד שזה הכל נדמה לנו. אנחנו עשינו את זה לפי מה שהמקובלים כתבו לנו לעשות, ולפי המאמרים שלהם, לפי כל מה שהם אמרו, ניסינו לברר ועשינו. זהו. אם אנחנו עושים את המאמץ הזה מספיק, אנחנו מגלים את נחיצות הבורא, את הכוח העליון, כוח ההשפעה. אתה צריך לבוא אלינו, אתה צריך לשלוט בנו. אתה צריך לבטל את האגו שלנו כי  מלכתחילה אנחנו נמשכים רק ממנו, עִם הניצוץ שלנו, של כל אחד ואחד. זאת אומרת, אנחנו רוצים רוחניות באמת כדי ליהנות ממנו, רוצים השפעה כדי ליהנות ממנו. זה מה שאנחנו רוצים.

יש לנו עדיין שני כוחות מנוגדים, הניצוץ והלב שלנו, ל"ב האבן שיש בו כל מיני רצונות שכולם אגואיסטיים. אז על זה באה כבר התפילה. אבל אחרי זה שאתה ביררת שאתה לא מסוגל להתפטר מהלב שלך ואתה רוצה להידבק בניצוץ, והתפילה היא תפילת רבים, ואין רבים, זו הכל תפילה אחת בעמוד האמצעי, ואתה מתפלל לבורא, לכוח ההשפעה. אתה רוצה שהוא עכשיו ישלוט בך ובאחרים בשווה. זאת אומרת שאין הבדל ביני לבין האחרים, כולם כלי אחד. מאיפה זה בא? חוץ מהפּנייה האחרונה לבורא, כל המאמצים שלנו, גם מפני שהם מתוך שילוב של רצון לקבל וניצוץ, הם מזמינים את המאור המחזיר למוטב. אנחנו הרי לומדים, אנחנו משתדלים, ואז לכן זה הכל עובד, הכל משתנה.

שאלה: על כל מה שאמרת אני חותם ב- .1000%. איך בסוף הבירור הוא שהפנייה הזאת היא של הקבוצה או של אנחנו, ולא של אני?

לא, זו פּנייה אגואיסטית לבורא, ודאי.

שאלה: אז איך זה מתקיים? אז לָמה שזה יתקיים?

מפני שעשית כל מה שתלוי בך.

שאלה: אבל איך אני יודע שהגעתי לזה?

לפי התשובה שלו.

שאלה: ואם אין פידבק?

מה זה אין פידבק? אין דבר כזה שאין פידבק. אם אתה לא קיבלת, זה גם נקרא "פידבק".

השאלה האחרונה, איך בעצמנו לעשות כלים לקבלת האור?

בעצם ענינו על זה עכשיו, רק במאמץ שלנו. אין כבר מה לענות, דיברנו על זה. רק במאמץ שלנו. אין לנו כאן כלום חוץ ממה שאמרנו עכשיו, ארבעה תנאים, אפילו שלושה. כתוב על זה במאמר "ג' תנאים בתפילה", ב"שמעתי" ר"ט, ואם אתה עושה זאת, גמרנו.

תגובות סגורות .